קארין באומן הייתה דוגמנית מובילה בישראל. במשך שנים היא סובלת מהפרעות אכילה לצד אשפוזים חוזרים ונשנים במרכזים טיפוליים. בחודש האחרון היא כתבה לאמה יהודית, אשתו של הזמר שימי תבורי, כי היא מסרבת להמשיך לקבל טיפול למחלת האנורקסיה שממנה היא סובלת. אנורקסיה היא אחת מהפרעות האכילה הקשות ביותר, שבה האדם מסרב להזין את עצמו וחי בפחד מתמיד מפני אוכל. חולים רבים יעדיפו לא לאכול כלל ואף לרעוב, כשחלקם אף "נהנים" מתחושה של ריקנות ואובדן התיאבון. המחלה משתלטת על עולם הרגש, דרכי החשיבה, דפוסי התנהגות ויחסים בינאישיים, ומתחילה לרוב בדימוי גוף שלילי שאינו תואם את המציאות. [img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1650970721/uploads/2022/903013716.png" name="קארין ואימה יהודית באומן" desc="קארין ואימה יהודית באומן" credit="מתוך אינסטגרם" ratio="1.00"] המחלה פוגעת בכל שכבות האוכלוסייה והגיל, ללא הבדלי מין, כשבשנים האחרונות נצפית ירידה בגילאים שבה היא תוקפת. אם בעבר נערה בגיל 16-14 הייתה מועמדת פוטנציאלית בסיכון, כיום, כאשר ההתפתחות המינית מגיעה מוקדם יותר - כך גם דימוי הגוף משתנה ומעורר רצון להישאר בגוף צעיר ודקיק. ד"ר איריס הרץ, מומחית להפרעות אכילה והפרעות אישיות החברה בקהילת המטפלים SomeBuddy, מספרת כי לאחרונה יוצא לה להיתקל בלא מעט הורים לילדות בגילאי 12-10, המבקשים מרופאים מתן הורמונים מעכבי גדילה לילדיהם, ובכך עלולים להוות בפני עצמם מקור מעודד או מעורר לבעיה. לדבריה, "לפעמים ניתן לזהות את תחילתה של הפרעת אכילה, כאשר הילדים מצמצמים כמויות של אוכל, נמנעים מסוגי מזון מסוימים, רוצים לשלוט בבישול של האוכל, נמנעים מיציאה למסעדות, מצמצמים אינטראקציות חברתיות, מפתחים נטייה למצבי רוח שליליים כמו כעס ועצבות, לובשים בגדים גדולים ממידת גופם כרצון לכסות ולהסתיר, וכן הלאה". [img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1650970564/uploads/2022/903013701.jpg" name="ד''ר איריס הרץ - מומחית להפרעות אכילה והפרעות אישיות" desc="ד''ר איריס הרץ - מומחית להפרעות אכילה והפרעות אישיות" credit="צילום מסך מאתר קהילת המטפלים SomeBuddy" ratio="1.00"] כמו כן, ד"ר הרץ טוענת כי בני משפחה שמעוניינים לסייע לקרוביהם אשר סובלים מאנורקסיה, יוכלו לעשות זאת בכמה דרכים: "ראשית, באמצעות אכילה משותפת של לפחות ארוחת ערב אחת פעם ביום, ניתן להגיע לשיפור המצב. הישיבה מסביב לשולחן יחדיו, כאשר כולם אוכלים את אותו סוג של אוכל, יכולה לעזור. בנוסף, מתן חיזוקים חיוביים לילד או לילדה על התנהגות נאותה ונראות פיזית, לצד מתן מחמאות רבות על עשייה כדוגמת הצלחה בלימודים, בחוגים וכן הלאה – עשויים לסייע". בנוסף, מציינת הדוקטור כי מתן מילים חיוביות על נראות חיצונית, כמו מראה השיער, פרטי לבוש, מראה העור וכדומה – יכול ליצור חיזוק חיובי אצל הילד. לצד אלה, מדגישה המומחית כי מומלצת דווקא הימנעות מהתערבות יתר בחיי הילד, תוך מתן אוטונומיה לצרכיו – כלומר חשוב לאפשר להם לנהל את לוחות הזמנים שלהם, לפתח עצמאות, לפתח ניידות ולסייע להם לסמוך על עצמם ועל יכולת השיפוט שלהם. עם זאת, חשוב לשמור על שליטה מסוימת, מעורבות ואסרטיביות הורית, כלומר אין צורך להכתיב אך כן מומלץ לסייע בהכנת שיעורי בית והזמנה של חברים. [img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/c_lpad,q_auto:low,w_300,h_300/v1569193469/ntr_27041.jpg" name="רגליים על משקל" desc="רגליים על משקל" credit="אימג'בנק/GettyImages " ratio="1.00"] לצד אלה, ברגע שעולה חשד סביר לקיום המחלה, חשוב מאוד לפנות לאיש טיפול מנוסה בתחום, כלומר פסיכולוג או תרפיסט ותזונאי, שיסייע בבניית תפריט עבור הילד או הילדה. במסגרת הזאת, המטופל יהיה פעמים רבות במעקב של "שקילה עיוורת" אחת לשבוע, שבה הוא עצמו לא ייחשף לנתוני משקלו. לחלק מהמטופלים יומלץ על הליכה משותפת עם ההורה לקניות של מצרכי מזון מגוונים, תוך שיתוף המטופל בבחירת המצרכים, המתכונים וכדומה. לפעמים נדרשת הפסקה מוחלטת של פעילות גופנית מכל סוג, עד שהחולה מראה סימנים של עלייה במשקל – אך זאת בכפוף לשיקול דעתו של הגורם המטפל. ד"ר הרץ מדגישה כי חשוב לשמור על סבלנות, מאחר ותהליך ההחלמה יכול להיות ארוך ומייגע – ולכן אסור להרפות או להתייאש. הליווי של ההורים או בני הזוג יכול להוות קרש הצלה משמעותי ואף קיצור למשך החולי של המטופל - לכן חשוב מאוד לשים לב ולהיות ערניים לנושא בסביבה המשפחתית. סיכוי ההצלחה להחלמה מאנורקסיה הם יחסית גבוהים כאשר פונים לעזרה מקצועית בשלבים הראשוניים, ועשויים להיות גבוהים גם בשלבים אחרים, כאשר התמיכה בחולה מיטיבה.