לראשונה: חוקרים מישראל שחזרו מראה אדם שנכחד לפני 50 אלף שנה
קבוצת האדם הדניסובי, שהתגלתה לפני כעשור, העסיקה אנשי מדע רבים בעולם. כעת, צוות מהאוניברסיטה העברית הצליח להרכיב פרופיל אנטומי מלא של הקבוצה - על סמך קצה הזרת בלבד
לראשונה אי פעם, חוקרים מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית הצליחו לשחזר כיצד נראה האדם הדניסובי - קבוצת אדם חדשה שנתגלתה לפני פחות מעשור ומעסיקה חוקרים בכל העולם מרגע גילוייה. מדובר בבני אדם שחיו בסיביר ובמזרח אסיה, ונכחדו לפני לא יותר מ-50,000 שנים. אוסף הממצאים אודות הקבוצה מסתכם בשלוש שיניים, לסת תחתונה וקצה זרת - מה שהקשה על החוקרים לערוך מחקר אנטומי מקיף. לכן, היא קבוצת האדם היחידה עד כה שהוגדרה אך ורק באמצעות דנ"א ולא על סמך מחקר אנטומי של עצמות.
החוקרים פיתחו שיטה שבאמצעותה הצליחו לבנות פרופיל אנטומי מלא של קבוצת האדם - על סמך קצה הזרת בלבד. פריצת הדרך הזו מספקת הצצה ראשונה לאנטומיה של קבוצת האדם המסתורית אשר עד היום איש לא ידע כיצד נראתה. המחקר פורסם במגזין הנחשב Cell ואף נבחר להופיע בשער העיתון.
לכתבות נוספות בנושא >>
תגלית ארכיאולוגית בת 4,000 שנה בגליל: "אמנות ראשונה מסוגה שמתועדת במזה"ת"
מחקר חדש קובע: רעב גורם לקבלת החלטות שגויה ואימפולסיבית
תגלית נדירה: קבר כנעני בן 3300 שנים התגלה בצפון
עד לפני כמה עשרות אלפי שנים, חיו בעולם קבוצות בני אדם נוספות במקביל אלינו. אחת הידועות שבקבוצות אלו היא הניאנדרתלים, עליהם הצטבר במרוצת השנים ידע גנטי ואנטומי רב בזכות השרידים המרובים שנמצאו ברחבי אירופה ואסיה. על קבוצת הדניסובים לעומתה, נאסף ידע מועט בלבד.
מניתוח הדנ"א הדניסובי התברר כי בני אדם אלה התערבבו עם אבות אבותיהם של אנשים שחיים כיום באיי האוקיינוס השקט, באוסטרליה ובמזרח אסיה. כמו כן, דנ"א דניסובי הוא ככל הנראה זה שסייע לטיבטים להסתגל לחיים בגובה ולאסקימואים לחיות באזור הקוטב. השיטה החדשה מאפשרת לקשור שינויים בפעולות הגנים להבדלים באנטומיה של קבוצות האדם השונות. החוקרים הראו תחילה שהיא משחזרת בדיוק גבוה את האנטומיה המוכרת של הניאנדרתל וקופי שימפנזה. לאחר שהוכח שהיא מדויקת, הופעלה השיטה גם על גנום האדם הדניסובי. וכך, הצליחו החוקרים להרכיב את הפרופיל.
"במאמר הצלחנו לאתר 56 תכונות אנטומיות המאפיינות את האדם הדניסובי", ציין פרופ' לירן כרמל, "בתכונות רבות הם מזכירים את הניאנדרתלים, בין היתר במצחם המשוך אחורה, פניהם המאורכות והאגן הגדול שלהם, אבל סיקרנו אותנו במיוחד התכונות הקיצוניות והייחודיות לדניסובים כגון קשת השיניים שלהם שהייתה ארוכה מאוד וגולגולתם הרחבה באופן מיוחד. המחקר שלנו פותח צוהר חשוב להבנת ההתאמות השונות שעברה קבוצת בני אדם זו לסביבתה, ושופך אור על תכונות שמייחדות אותנו ומבדילות ביננו לבין קבוצות האדם האחרות שלא שרדו".
"אחד הרגעים המשמחים בפרויקט היה כשמספר שבועות לאחר ששלחנו את המאמר לעיתון, קבוצה אחרת פרסמה לראשונה לסת של אדם דניסובי", סיפר ד"ר דוד גוכמן, מצוות החוקרים, "בדקנו את מבנה הלסת למול המודל האנטומי ששחזרנו מהדנ"א והיא תאמה אותו במדויק. וכך, מבלי שתכננו זאת בכלל, קיבלנו אישור נוסף ובלתי תלוי ליכולת של השיטה לשחזר פרופיל אנטומי באמצעות לא יותר מאשר מעט דנ"א מקצה זרת".