כישלון הרמזור ופתיחת הקניונים: המחדלים שהובילו לסגר השלישי

ישראל תהיה כנראה המדינה הראשונה בעולם עם השיא המפוקפק של שלושה סגרים, כשהשאלה הגדולה היא - איך הגענו לכאן? באמצע אוקטובר, ישראל יצאה מהסגר השני אחרי גל תחלואה ותמותה שהיה הנרחב ביותר מתחילת הקורונה וגרם לתמותת יתר שנתית בישראל.

המחדל החל בנתב"ג - ישראלים התחילו לטוס יותר ויותר, אבל את השבים לארץ לא בדקו, למרות מעבדת בדיקות קורונה בנמל התעופה. הבידודים לא נאכפו, ובצפון הארץ הייתה הפרה המונית של בידוד של אלה שחזרו מטורקיה, בעיקר בציבור הערבי.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

אובחנו 3,340 נדבקים חדשים; אדלשטיין: הנחתי לחסן מסביב לשעון

חשש: המוטציה מתפשטת בארץ – מעבדות מיוחדות יוקמו לזיהויה

אלרעי פרייס: מעריכים שהסגר יימשך שלושה או ארבעה שבועות

העניין השני הוא כמובן הציבור החרדי, כאשר רוב הקפיצה במקדם ההדבקה התרחשה שם. בציבור החרדי צמחה הנחה, שתודלקה בידי ידיעות כזב, שיש כבר חסינות עדר. עם זאת, התוצאה הייתה יותר ויותר מאושפזים חרדים. כמו כן, ראוי להזכיר שמערכת החינוך החרדית נפתחה בספטמבר לגמרי כרגיל, בניגוד להוראות ובניגוד לזהירות בחינוך הממלכתי.

בנוסף, הממשלה דחתה שוב ושוב את הצעות משרד הבריאות לריסון כלשהו, כי זה לא היה פופולארי בציבור. הציבור שוב ושוב שמע את תומכי המודל השוודי מסבירים שאין בכלל מגפה, בעוד שבמהלך הגל השני היו ימים בהם ישראל חוותה את קצב התמותה הגבוה במערב.

מה שהיה כן פופולארי מאוד בשבועות האחרונים הוא פתיחת קניונים, וממשלת ישראל שוב הוכיחה שהיא איננה יכולה להפעיל הגבלות מותאמות להתפרצויות. אם רוצים להגן על הממשלה אחרי כל הכשלים שלה, ניתן לומר שברוב העולם הצעדים המקומיים כשלו ומדינות רבות הידרדרו לצורות שונות של סגרים. אצלנו, הממשלה נגררה שוב להפעלת אמצעי חריף ביותר, אך לפחות הפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, החינוך בגנים וברוב היסודי נותר פתוח.