מחקר: יעילות החיסון של פייזר פחותה פי 7 נגד הזן מדרום אפריקה
חוקרים מאונ' בן גוריון מצאו כי החיסון מנטרל ביעילות גבוהה את סיכויי ההדבקה בנגיף המקורי, אך מגן משמעותית פחות מזן הדרום אפריקני. רמת ההגנה בקרב מחוסני מנה ראשונה – פי 6 ממחלימים
יעילות החיסון נגד קורונה של חברת התרופות "פייזר" היא פחותה פי 7 פחות נגד הדרום-אפריקני מאשר נגד הנגיף המקורי או המוטציה הבריטית - כך עולה היום (שני) ממחקר שביצעו מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, אשר פורסם בכתב העת המדעי Cell Host & Microbe.
במהלך המחקר, נבדקו בנוסף לזן הבריטי והדרום-אפריקני זנים נוספים הנושאים צירופים שונים של מוטציות שמופיעות בחלבון המעטפת של הנגיף. ממצאי המחקר הצביעו על כך שהחיסון מספק הגנה פחותה נגד זנים המכילים בתוכם גם את המוטציה הבריטית וגם את הזן הדרום-אפריקני.
החוקרים מצאו גם כי מנת החיסון הראשונה הקפיצה את רמת ההגנה מפני הדבקה בזן הבריטי פי 6 מאשר אצל מחלימים, ומנת החיסון השנייה הביאה לעלייה נוספת של פי 2 ביכולת הניטרול של הנגיף.
לכתבות נוספות בחדשות 13 >>
לאחר פתיחת המשק: שיעור האבטלה בפברואר ירד ל-16.7%
נפתח משפט התביעה האזרחית של אייל גולן; השופטת קראה לגישור
תיעוד: אישה חרדית בהיריון הותקפה ברחוב בלונדון – נפתחה חקירה
"הממצאים שלנו מראים כי יעילותו של החיסון כנגד הזן הדרום-אפריקני פחותה - אם כי עדיין קיימת", אמר החוקר הראשי פרופסור רן טאובה מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה על שם שרגא סגל בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פרופ' טאובה וצוותו בדקו גם את רמת הנוגדנים המנטרלים בדם של מחלימים לעומת הרמה שנמצאה בקרב מחוסנים, והשוו את יכולתם להגן מפני הדבקה בזן הבר. הממצאים הצביעו על כך שהחיסון מספק רמות הגנה גבוהות פי 11 מרמות ההגנה שנצפו בקרב מחלימים שלא חוסנו.
נתוני המחקר נאספו ממחלימים, וכן ממחוסנים שקיבלו לפחות מנת חיסון אחת של "פייזר". דגימות הדם נלקחו 21 יום לאחר מתן המנה הראשונה של החיסון, או כעשרה ימים לאחר קבלת המנה השנייה. המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם משרד המדע והטכנולוגיה בישראל, הקרן הלאומית למדע וכוח משימה לחקר נגיף הקורונה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
צוות המחקר כלל את ד"ר אלונה קוזמינה ממעבדתו של פרופ' טאובה ושותפים נוספים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה - יארא חליאילה, אולגה וולושין, ד״ר איילת קרן-נאוס, ד״ר ליאורה בוהם, ד״ר יעל רביב, פרופ' יונת שמר-אבני וד"ר אלי רוזנברג.