"זה בלתי נתפס": קרוביהם של קורבנות הקורונה מספרים על האובדן

יותר מאלף משפחות בישראל איבדו את היקרים להן מכול במגפת הקורונה, ולא יכלו אפילו להיות לצידם ברגעים האחרונים. מקרה המוות הראשון מקורונה בישראל היה ב-20 במארס - אריה אבן, ניצול שואה בן 88, שלא הצליח לנצח את המחלה. מאז, מניין המתים המשיך לעלות וזינק בחודשי הקיץ – רק ביולי מתו 233 בני אדם, באוגוסט – יותר מ-300, ובסוף השבוע האחרון חצתה ישראל את רף 1,000 המתים מקורונה.

מיכל גליס בקושי הספיקה להיפרד מאביה, רפאל אפרים שיינפלד. האיש הבריא שעדיין לא חגג 60 מצא את עצמו מאושפז בבית חולים כשמצבו הולך ומידרדר. "בן אדם בן 59 בלי כדור אחד, בריא, חסון", סיפרה בתו. "פינו אותו לבית חולים על הרגליים. הוא עוד הלך על שתי רגליים, וכשהוא הגיע לבית חולים אמרו לנו 'המצב שלו לא קשה, תוך כמה ימים יקום על רגליו בחזרה'".

עוד בחדשות 13:

ועדת השרים אישרה: סגר לילי יוטל ב-40 ערים אדומות

הראיה החדשה במשפט דומא: גרסת אחמד דוואבשה שהיה בן 5 בפיגוע

חודש לפיצוץ בביירות: כיצד הצליח נסראללה לחמוק מזעם ההמונים?

במשך שבועות ארוכים הוא שכב במחלקת הקורונה בבית החולים איכילוב, מבודד מבני המשפחה שנאלצו לראות אותו רק מעבר לחלון המסדרון. "האומללות הזאת שבן אדם נמצא שם, בודד, ואף אחד לא יכול להיות לידו, זה אחד הדברים הכי מזעזעים שיכולים להיות", סיפרה.

גם מלי אמילי גרוסמן עדיין לא מצליחה לעכל שהיא מדברת על אבא שלה בלשון עבר. אביה, ברוך ברנס, מת מסיבוכים של קורונה לפני שבוע וחצי. "זה עדיין כמו איזה סרט", סיפרה. "זה לא נתפס. זה היה כל כך מהיר, אני חושבת שגם הוא אפילו לא ידע. ראית את הבן-אדם הולך ואין לך מה לעשות". עוד הוסיפה: "מאחורי כל בן אדם כזה שנפטר יש אדם, מישהו שהיה ועשה משהו, ויש משפחה".