"פריצת דרך משמעותית": מחקר ישראלי פיצח מנגנון הקשור לאוטיזם
לראשונה בעולם, חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיצחו מנגנון חדש והוכיחו את קיומו של קשר מובהק בין רמות גבוהות של תחמוצת החנקן במוח לבין הפרעת האוטיזם. הגילוי החלוצי יאפשר גילוי ופיתוח תרופות חדשות לטיפול בתופעות של הספקטרום האוטיסטי, עליו נמצאים מיליוני אנשים
מחקר חדש שפורסם היום (שני) בהובלת ד"ר הייתם עמל, חוקר מהאוניברסיטה העברית וקבוצת המחקר שלו, מצא כי קיים קשר מובהק בין רמות של תחמוצת חנקן במוח לבין אוטיזם. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Adanced Science הוכיח כי עלייה של תחמוצת החנקן במוח, עולים האינדיקטורים לאוטיזם. ד"ר עמל הוא הראשון בעולם לפצח את המנגון המדובר באוטיזם.
מיליוני בני אדם ברחבי העולם מתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. בישראל יותר מ-30 אלף ילדים עד גיל 18 אובחנו עם אוטיזם ובארצות הברית 1 מכל 44 אנשים מתחת לגיל 21 נמצאים על הספקטרום. במחקר הראו החוקרים כי הורדת רמת תחמוצת החנקן במוחם של חיות מעבדה עם מוטציה גנטית שגורמת לאוטיזם בקרב בני אדם, ההתנהגות האוטיסטית ירדה בהתאמה.
"זוהי פעם ראשונה שמעבדה מצליחה לגלות ולהוכיח קשר ממשי בין עלייה בריכוז של תחמוצת החנקן במוח לבין התנהגות אוטיסטית, מה שמהווה פריצת דרך משמעותית בחקר האוטיזם בעולם. התגלית יכולה להשליך על הקשר של תחמוצת החנקן עם מחלות נוירולוגיות אחרות, כמו אלצהיימר, או מחלות פסיכיאטריות כדוגמת סכיזופרניה ומאניה-דיפרסיה", סיכם ד"ר עמל את התוצאות.
"כולי תקווה שהגילוי החדש והבנת המנגנון הזה תוביל לאפשרות ממשית של פיתוח תרופה לאוטיזם. בראייתי, תרופה כזו תסייע למיליוני ילדים ומבוגרים, ברחבי העולם, הסובלים מההפרעה", סיפר החוקר לאחר פרסום המחקר פורץ הדרך שלו ושל צוותו.