מחדל ההפריה: "משרד הבריאות לא פעל לוודא שאסון כזה לא יקרה שוב"

מחר יגיש ביה"ח אסותא בקשה לצו לבדיקת אבהות, בעקבות המקרה בו עובר הוחזר לרחם הלא נכון, והשאלה החשובה ביותר נותרה על כנה - של מי יהיה התינוק? של האם שנשאה אותו ברחמה או של האם הגנטית והביולוגית? אין תקדים משפטי לאירוע מהסוג הזה בישראל - ובקרוב ביהמ"ש יאלץ לספק עליהן תשובות

זמן צפייה: 04:30

מחדל החלפת העוברים: בית החולים אסותא בראשון לציון הודיע היום (ראשון) כי יבקש אישור לעשות בדיקות גנטיות למטופלת (ולאב העובר) שעל פי החשד אחד מעובריה הוחזר לרחמה של אישה אחרת. ביה"ח הוסיף כי יפנה לבית המשפט כדי לקבל צו לבדיקה גנטית של האם הפוטנציאלית. למרות התקלה החריגה והחמורה, נראה שבמשרד הבריאות עדיין לא הפנימו את הדחיפות שבצורך בשמירה קפדנית ביותר על נוהלי הפריות המבחנה.

בימים האחרונים מאז התפוצצה פרשת החלפת העוברים בבית החולים אסותא שבראשון לציון, ש' מבינה שהיא הייתה כפסע מלהרות ולשאת עובר שאינו שלה. "החזירו לי עוברים שלא שלי, של בעצם מישהי שחיכתה לתור אחריי", סיפרה ש'.

טיפולי הפריה
טיפולי הפריה. אילוסטרציה

זה קרה בבית החולים ברזילי שבאשקלון בשנת 2017.. ש' הגיעה להחזרת עוברים בבית החולים, ואי-שמירה על נוהלי עבודה קפדניים כמעט נגמר באסון. "ברגע שמגיעים לתהליך ומתחילים את טיפול ההחזרה, בעצם האישה אמורה לקבל צמיד שעליו יש את השם עם תעודת הזהות ואת כל הפרטים", הוסיפה. "הרופא אמור לשאול אותך מה תעודת הזהות שלך, הוא אמור לשאול את בעלך, ושום דבר מהשאלות האלה לא נשאל, וזאת הטעות שהייתה אצלי".

למרבה המזל הטעות התגלתה והוחלט להפסיק את התהליך. "היה צריך לשטוף את העוברים ואחר כך לתת לי 'פוסטינור'. הם (הרופאים) לא היו רגועים כנראה, אז הם ביקשו שאני אחזור לבית החולים לקחת עוד כדורי הפלה, ומשם התהליך הנפשי היה מאוד קשה, כי זה כבר עוברים שאין דרך להציל אותם", תיארה ש'.

עו''ד גלית קרנק, מומחית לרשלנות רפואית
''משרד הבריאות לא פעל לוודא שמחדלים כאלה לא יקרו שוב''. עו''ד גלית קרנק, מומחית לרשלנות רפואית

עו"ד גלית קרנק, מומחית לרשלנות רפואית, טוענת: "למעשה מ-2017, כשייצגתי את המקרה הקודם של החלפת העוברים, משרד הבריאות לא נראה שפעל לוודא באופן חד-משמעי כגורם המפקח שמחדלים כאלה ואסונות כאלה לא יקרו שוב".

מטופלות רבות בבית החולים אסותא בראשון לציון חוששות היום מאירוע דומה. "אני פשוט באי-ודאות. גם אם יגלו את זהות האם, זה עדיין לא אומר שלא קרו עוד טעויות. פשוט סיוט", סיפרה ג', מטופלת בבית החולים אסותא ראשל"צ. ג', שנמצאת בחודש השישי להריונה, חוששת מאוד שהיא אחת מעשר הנשים שנמצאו בסיכון להחלפת העוברים.

''טעות אנוש נוראית''. אסותא ראשון לציון
בית החולים אסותא ראשון לציון. ''מה שמזעזע באירוע הזה - שזה קרה''

"יכול להיות שבאמת התאריכים שלי מצטלבים עם הטעות שקרתה, למרות שאף אחד לא יצר איתי קשר", הוסיפה ג', "עברו עליי ימים מאוד קשים. יש דאגות, יש חששות. לא היו אמורים לגלות את המקרה הזה, ואני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לאימא שמגדלת תינוק שהוא לא שלה".

רופא בביה"ח אסותא התייחס לנושא וטען כי מדובר במקרה "סופר נדיר". לדבריו, "זה לא אמור לקרות בכלל. יש נהלים מוקפדים. זה הכל בדיקה כפולה. מה שמזעזע באירוע הזה - שזה קרה". בסוף השבוע הפסיק בית החולים לקבל מטופלות חדשות, ובמקביל איתר כעשר מטופלות בסיכון להחלפה. אחת מהן בסיכון הגבוה ביותר.

אישה בהריון. אילוסטרציה

כאמור, בשלב הראשון, מחר תוגש בקשה לצו לבדיקת אבהות. האם הפוטנציאלית מעודכנת בפרטים ומשתפת פעולה עם הצוות הרפואי. גם האם ההריונית מעודכנת בפרטים. עם זאת, השאלה הגדולה והחשובה ביותר נותרה על כנה - של מי יהיה התינוק? של האם שנשאה אותו ברחמה או של האם הגנטית והביולוגית?.

בישראל אין תקדים משפטי לאירוע מהסוג הזה, לפחות לא בחודשים מתקדמים להריון כפי שבמקרה הזה. הפרשה הזו מעלה שאלות משפטיות מורכבות נוספות: האם האם שנושאת בבטנה את התינוק תיחשב לאם פונדקאית? האם חוק הפונדקאות יחול עליה? כרגע אין תשובות לשאלות הללו, ובביה"ח ממשיכים להתמקד בבריאות העובר, שהתגלה שהוא סובל מבעיה כלשהי.