רגע לפני פתיחת הקניונים: האם הקורונה עוברת במערכות האוורור?
מקבלי החלטות בכל העולם מוטרדים מהשאלה אם אפשר להידבק דרך מערכות המיזוג שנמצאות במקומות סגורים. נראה שפעמים רבות מתרחשת הדבקה בחללים כאלה - אך יש חשיבות לכיווני האוורור ולזמן החשיפה
החיים המודרניים מתאפיינים בכך שבלי שנשים לב, יש הרבה מקומות שבהם אנחנו נושמים או חולקים אוויר לנשימה עם זרים רבים - בטיסות, בנייני משרדים ומרכזי קניות סגורים. אחת השאלות שמטרידות יותר את מקבלי ההחלטות בכל העולם היא אם הנגיף עובר במערכות מיזוג האוויר ובתעלות האוורור.
חברות התעופה טוענות שׁבמטוסים יש מסנני אוויר מיוחדים שמכניסים כל הזמן אוויר מטוהר לתוך תא הנוסעים. עם זאת, אם נשב ליד נוסע שלא עוטה מסכה ומשתעל או מתעטש במרחק של פחות משני מטרים מאיתנו - הטיפות יגיעו אלינו לפני שייקלטו ע"י מסנני האוויר. לכן ההמלצה שכמה מחברות התעופה הגדולות כבר הודיעו שיאמצו היא לשבת עם מסכה לאורך כל הטיסה.
לגבי מסעדות ללא חלונות - כאלה שנמצאות בקניונים למשל - בסין התברר שאדם שנשא את הנגיף אבל לא סבל מתסמינים הדביק עשרה אנשים שחלקו איתו את אותו זרם אוויר ממערכת המיזוג שבמסעדה. הסועדים בשׁני השולחנות הסמוכים אליו נדבקו בקורונה, אבל במסעדה היו באותה שעה 90 סועדים - אז איך רק עשרה נדבקו? מתברר שרק השולחנות שחלקו איתו בקו ישיר את אותו זרם אוויר, נדבקו. שאר המסעדה נותרה נקייה מהנגיף, למרות שכולה חולקת את אותה מערכת מיזוג.
המסקנה, גם כאן - במסעדות כמו במטוסים, כיווני האוורור והמיזוג משנים הכול.
בקוריאה הדרומית, בניין משרדים בגובה 19 קומות חווה התפרצות חמורה עם לא פחות מ-40% מהעובדים בקומה אחת. אלפי העובדים שׁבבניין נשלחו לבדיקות והתברר שמתוך 97 החולים - 94 עבדו בקומה ה-11 של הבניין, ומרביתם רק בצד אחד של הקומה. זה שוב מוכיח עד כמה סביבת עבודה צפופה כמו חלל משרדי מעלה את הסיכון - אבל במקביל שנדרשת חשיפה ארוכה כדי לגרום להידבקות. אכן רוב החולים בקורונה נדבקים בבית או בחללים סגורים - כפי שהוזכר פה.