בדומה לנתוני פיז"ה: פערים בציוני המיצ"ב בין יהודים לערבים

על פי נתוני מיצ"ב לשנת הלימודים תשע"ט, שפורסמו היום (רביעי), ישנם פערים בין תלמידים דוברי עברית לדוברי ערבית. תלמידים בחברה הבדואית נמצאת בתחתית הדירוג, בעוד תלמידים בחברה הדרוזית הם בעלי הישגים גבוהים – בדומה, ואף יותר, מדוברי עברית.

במקצוע המתמטיקה, בכיתות ה', דוברי עברית קיבלו 253 נקודות ודוברי ערבית קיבלו 243 – בעוד תלמידים מהאוכלוסייה הבדואית קיבלו 226 נקודות, ומהחברה הדרוזית 268 נקודות. בכיתות ח', ילדים מהחברה היהודית קיבלו 256, כמו תלמידים מהחברה הדרוזית, בעוד ממוצע כל החברה הערבית עומד על 235.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >> 

מבחני פיזה: הציונים בישראל נמוכים מממוצע ה-OECD בכל המדדים

בכיר ה-OECD על תוצאות מבחני פיזה בישראל: "אתגר שניתן לפתור"

סערת המיצ"ב: חרף המחאות – מבחני ההערכה החיצוניים לא יבוטלו

באנגלית, תלמידים יהודים בכיתות ה' קיבלו במבחן המיצ"ב 249 נקודות. החברה הערבית עברה את ההישג של דוברי העברית וקיבלה ממוצע של 253 נקודות, כאשר הדרוזים קיבלו 269. תלמידי כיתות ח' דוברי השפה העברית קיבלו 258 נקודות, ודוברי הערבית 230. מתוכם, האוכלוסייה הבדואית קיבלה 202 נקודות והדרוזית 253.

במקצועות המדע והטכנולוגיה, תלמידי כיתות ח' מהאוכלוסייה היהודית קיבלו 255 נקודות לעומת 239 לתלמידי החברה הערבית. גם בנתון זה, תלמידים דרוזים עברו את היהודים, כאשר קיבלו 257 נקודות.

נתון נוסף שעולה מניתוח המיצ"ב, הוא שבעוד שהישגי התלמידות נמוכים ביחס לבנים בכיתה ה', הרי שבכיתה ח' מתהפכת התמונה – והבנות עוברות את הבנים. במתמטיקה, למשל, מפער של 6% ביחס לבנים בכיתה ה', הבנות עוברות ליתרון של 2% בכיתה ח'. באנגלית, מפעל של 6% לעומת בנים בכיתה ה', הבנות עובדות ליתרון של אחוז אחד בכיתה ח'. נוסף לכך, מבין דוברי הערבית, התלמידות מובילות על התלמידים בכל שכבות הגיל.

מבחני המיצ"ב נערכו בחודשים מארס-מאי 2019, בהם השתתפו 826 בתי ספר, 2,485 כיתות ו-61,469 תלמידים. שיעורי ההשתתפות בכל אחד מהמבחנים בשנת תשע"ט היו בין 80%-90%.

תגובות לתוצאות מבחני המיצ"ב

סיון לנדמן, מנהלת ארגון רשת ערי מצוינות, התייחסה לתוצאות: "אחרי נתוני הפיז"ה מגיעים גם נתוני המיצ"ב ומציירים תמונה מדאיגה של מערכת חינוך עם פערים משמעותיים לא רק בין מגזרים, אלא גם בין שכבות כלכליות. חשוב להבין שפערים שנוצרים בכיתות ה'-ח' קשה מאוד לצמצם בהמשך והשפעתם ניכרת לכל אורך שנותיהם של התלמידים במערכת החינוך. בתקופה כזו של חוסר בהירות שלטוני, על כל הגורמים העירוניים - בכל הרשויות בארץ - לקחת על עצמם את האחריות להשקעה חינוכית משמעותית שלא רק תצמצם את הפערים בשלב הראשון, אלא גם תביא למצוינות של ממש בהמשך".

מעמותת "סיכוי" הפועלת לשיוויון ושותפות בין יהודים לערבים נמסר: "הפערים האדירים בין תלמידים יהודים וערבים נובעים מאפליה ממשלתית חמורה ומתמשכת בתקצוב בין בתי ספר יהודים וערבים בכל שלב במערכת החינוך. אפלייה זו חמורה במיוחד בתיכונים - תלמידי תיכון ערבים מתוקצבים ב-75%-38% פחות מתלמידי תיכון יהודיים, כך על פי נתוני הממשלה. בנגב, כתוצאה ממחסור בבתי ספר ובתשתיות, שליש מהנערים והנערות הערבים בגילאי תיכון לא מסיימים 12 שנות לימוד. בנוסף, בעקבות אפלייה ארוכת שנים לרשויות המקומיות הערביות, שאמונות על החינוך ביישובים שלהם, אין מספיק מקורות הכנסה עצמאיים שדרכם הם יכולים להשלים את התקציבים הממשלתיים המעטים. על משרד האוצר לבצע תיקון במנגנון הקצאת התקציבים לתיכונים".

ד"ר אילנה פאול־בנימין, דיקנית הפקולטה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל, אמרה בתגובה לנתונים כי "לא ניתן להמעיט בגודל הנזק שפערים חינוכיים שכאלה מייצרים. מערכת החינוך כולה חייבת לחתור לצמצום הפערים האלה, שמאיימים לא רק לפגוע בהישגיהם של התלמידים בהמשך הדרך אלא גם ליצור נזק של ממש למרקם החיים בישראל ולקידומה של שותפות בין-מגזרית".