התרסקות במבחני פיז"ה: תלמידי ישראל צנחו לתחתית ה-OECD
תוצאות פיז"ה 2025 חושפות ירידה חריגה בכל שלושת תחומי הליבה: 38 נקודות בקריאה, 25 במתמטיקה ו-23 במדעים. ישראל מדורגת כעת במקום ה-31 בקריאה ובמקום ה-33 במתמטיקה ובמדעים מבין 38 מדינות ה-OECD. כמעט מחצית מהתלמידים מתקשים במתמטיקה, הפערים בישראל מהגבוהים בעולם – והירידה החדה ביותר נרשמה דווקא בקרב תלמידי החינוך הממלכתי והאוכלוסיות החזקות
מערכת החינוך הישראלית רושמת את אחת הנסיגות החדות בתולדותיה: תוצאות מחקר פיז"ה 2025 שפורסמו הבוקר (שלישי) מצביעות על ירידה דרמטית בהישגי בני ה-15 בישראל בקריאה, במתמטיקה ובמדעים - ירידה חריגה גם בהשוואה למדינות ה-OECD.
בקריאה צנח הציון הממוצע של תלמידי ישראל ב-38 נקודות לעומת 2022, מ-474 ל-436 נקודות. במתמטיקה נרשמה ירידה של 25 נקודות, ל-433, ובמדעים ירידה של 23 נקודות, ל-442. לפי האומדן המובא בדו"ח, הפער שנפתח לעומת התלמידים שנבחנו רק שלוש שנים קודם לכן שקול לכשנתיים של לימודים בקריאה ולכשנת לימודים במתמטיקה ובמדעים.
מדובר בנסיגה חריגה במיוחד: בקריאה ובמדעים הייתה הירידה בישראל השנייה בגודלה מבין מדינות ה-OECD במחזור הנוכחי, ובמתמטיקה גם כן השנייה בגודלה. ישראל ולטביה הן שתי המדינות היחידות שה-OECD מציין כמי שרשמו ירידה חריגה בכל שלושת התחומים שנבדקו.
ישראל בחמישון התחתון של ה-OECD
הצניחה בהישגים מתורגמת גם להידרדרות בדירוג הבינלאומי. מתוך 38 מדינות ה-OECD שהשתתפו במחקר, ישראל מדורגת במקום ה-31 בקריאה, במקום ה-33 במדעים ובמקום ה-33 במתמטיקה. מאז 2022 היא איבדה חמישה מקומות בקריאה, שניים במדעים ומקום אחד במתמטיקה. כאשר כוללים גם מדינות וישויות שאינן חברות ב-OECD, ישראל מדורגת במקום ה-37 מתוך 90 בקריאה, במקום ה-43 מתוך 90 במתמטיקה ובמקום ה-44 מתוך 91 במדעים.
למעשה, הציונים של תלמידי ישראל בקריאה ובמתמטיקה חזרו לרמה שנמדדה כבר ב-2006, ובמדעים לרמה של 2009. על פי ראמ”ה, אלה הציונים הנמוכים ביותר של ישראל בשלושת התחומים במהלך עשרים השנים האחרונות. ראמה,
כמעט מחצית מהתלמידים מתקשים במתמטיקה
אחד הנתונים המדאיגים ביותר בדוח נוגע לשיעור התלמידים שאינם מגיעים אפילו לרמת הבקיאות הבסיסית – הרמה שלפי הגדרת פיזה נדרשת כדי להשתתף באופן מלא בחיים החברתיים, הכלכליים והאזרחיים. 46% מתלמידי ישראל מוגדרים מתקשים במתמטיקה, לעומת 35% בממוצע ה-OECD. בקריאה מדובר ב-41% מהתלמידים לעומת 31% ב-OECD, ובמדעים ב-40% לעומת 26%. שיעורי המתקשים בישראל הם הגבוהים ביותר שנרשמו מאז 2006.
במקביל, גם הקצה העליון של המערכת הצטמצם: שיעור התלמידים המוגדרים “מצטיינים” עומד כיום על 5% או פחות בכל אחד משלושת תחומי הדעת. בקריאה, למשל, צנח שיעור המצטיינים מ-10.5% ב-2022 ל-4.7% בלבד ב-2025.
דווקא החזקים קרסו
אלא שאחד הממצאים המפתיעים ביותר בדוח הוא זהות הקבוצות שבהן נרשמה הנסיגה הגדולה ביותר. הירידה לא התרכזה דווקא באוכלוסיות החלשות ביותר – אלא במידה רבה דווקא בקבוצות שבעבר משכו את הממוצע הישראלי כלפי מעלה.
בחינוך הממלכתי נרשמה ירידה של 52 נקודות בקריאה, 29 נקודות במתמטיקה ו-28 נקודות במדעים. בקרב תלמידי החינוך הממלכתי המגיעים מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי גבוה, הצניחה בקריאה הייתה אף חריפה יותר: 59 נקודות. בקרב הבנים בחינוך הממלכתי נרשמה ירידה של 58 נקודות בקריאה.
כתוצאה מכך, הפער בין דוברי עברית לדוברי ערבית הצטמצם בקריאה – אבל באופן שאנשי ראמ”ה מגדירים למעשה כצמצום “שלילי”: לא מפני שתלמידי החברה הערבית התחזקו, אלא מפני שתלמידי החינוך דובר העברית נחלשו מהר יותר. הפער בקריאה הצטמצם מ-136 נקודות ב-2022 ל-113 נקודות ב-2025. והמצב בקרב דוברי הערבית עדיין קשה במיוחד: 77% מהם מוגדרים מתקשים במתמטיקה, 75% בקריאה ו-68% במדעים.
הפערים בישראל – מהגבוהים בעולם
למרות הצמצום בחלק מהפערים הפנימיים, ישראל עדיין נמצאת בצמרת העולמית במדד פחות מחמיא: אי-השוויון בהישגים. הפער בין עשירון התלמידים החזק ביותר לעשירון החלש ביותר עומד על 304 נקודות בקריאה, 290 במדעים ו-269 במתמטיקה. ישראל מדורגת במקום השלישי מתוך 91 מדינות וישויות בגודל הפער במדעים, במקום השלישי מתוך 90 בקריאה ובמקום השמיני במתמטיקה.
ההפתעה החרדית: הבנות משתוות – ולעיתים עוקפות
ממצא בולט נוסף נוגע לתלמידות החינוך החרדי. הירידה בהישגי הבנות החרדיות הייתה מתונה יותר מזו שנרשמה בקרב בנות החינוך הממלכתי, ובקריאה הן אף השיגו ציון גבוה באופן מובהק מבנות הממלכתי. במתמטיקה הפער בין בנות חרדיות לבנות ממלכתיות גדל מנקודה אחת לתשע נקודות, ובמדעים נסגר לחלוטין הפער שהיה בעבר לטובת הממלכתי.
לפי הדוח, אין כיום אף קבוצת בנות בישראל שממוצע הישגיה באחד משלושת תחומי הדעת גבוה באופן מובהק מזה של הבנות בחינוך החרדי. יש לסייג כי מדובר בבנות בלבד: השתתפות הבנים החרדים במחקר הייתה נמוכה מהנדרש לצורך פרסום תוצאות עבורם.
גם בדיגיטל: מקום 37 מתוך 38
התמונה הקשה נמשכת גם בתחום שנבחן לראשונה כתחום אורח – “למידה בעולם הדיגיטלי”, שבדק בין היתר את יכולתם של התלמידים לאפיין אלגוריתמים ולפתור בעיות באמצעות כלים ופרקטיקות חישוביות. ישראל קיבלה בתחום זה ציון של 444 נקודות – 56 נקודות מתחת לממוצע ה-OECD – ודורגה במקום ה-37 מתוך 38 מדינות הארגון. 45% מתלמידי ישראל סווגו כמתקשים בתחום, לעומת 23% בלבד בממוצע ה-OECD.
מחסור במורים – ולא רק בכמות
הדוח מצביע גם על בעיה קשה בכוח ההוראה. מחצית מבני ה-15 בישראל לומדים בבתי ספר שבהם המנהלים מדווחים כי המחסור במורים פוגע ביכולת לקיים לימודים, לעומת 39% במדינות ה-OECD. חמור אף יותר הוא הנתון על איכות כוח האדם: 47% מהתלמידים לומדים בבתי ספר שבהם, לפי המנהלים, הלמידה נפגעת בשל מורים “לא מתאימים” או “בעלי הכשרה לא מספקת” – כמעט פי שניים מממוצע ה-OECD, שעומד על 25%. על פי הדוח, ישראל מדורגת שמינית ב-OECD בהיקף המחסור המדווח במורים ושלישית בהיקף הדיווח על מורים שאינם מתאימים או אינם בעלי הכשרה מספקת.
37% מהתלמידים: “בית הספר הוא בזבוז זמן”
לצד הציונים, פיזה בוחן גם כיצד התלמידים תופסים את בית הספר – וכאן מתקבלת תמונה מורכבת במיוחד. מצד אחד, התלמידים הישראלים מדווחים על רמת שביעות רצון גבוהה מהחיים: כ-30% מהם אמרו שהם “מרוצים לחלוטין” מחייהם, לעומת 16% בלבד בממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום השלישי מבין 33 מדינות OECD שנכללו בהשוואה זו. מצד שני, 37% מהתלמידים בישראל אומרים שבית הספר הוא “בזבוז זמן”, לעומת 24% בלבד בממוצע ה-OECD – הנתון השני בגובהו בארגון, אחרי פולין.
רק 52% מהתלמידים בישראל חושבים שבית הספר לימד אותם דברים שיהיו שימושיים עבורם בשוק העבודה, לעומת 67% ב-OECD; ו-57% סבורים שבית הספר עשה “מעט מאוד” כדי להכין אותם לחיים הבוגרים.
המבחן נערך בזמן המלחמה
פיזה 2025 נערך בישראל בחודשים מרץ ואפריל 2025, בעיצומה של המלחמה ובתקופה שבה מערכת החינוך עדיין פעלה תחת השלכותיה. בתי ספר שפונו בצפון ובדרום ובתי ספר ביישובי קו העימות בצפון הוצאו ממסגרת הדגימה, ובמקרים מסוימים הוחרגו גם תלמידים שהם או קרובי משפחתם מדרגה ראשונה נפגעו במלחמה. בסך הכול השתתפו בישראל 7,330 תלמידות ותלמידים בני 15 מ-215 בתי ספר. הנתונים אינם מאפשרים לקבוע כי המלחמה היא שגרמה לירידה, והדוח עצמו מדגיש כי קשרים סטטיסטיים שנמצאו במחקר אינם בהכרח מעידים על סיבתיות.
אבל בשורה התחתונה, פיזה 2025 מציג תמונה קשה במיוחד של מערכת החינוך הישראלית: הישגים שחזרו כמעט שני עשורים לאחור, שיעור הולך וגדל של תלמידים שאינם שולטים במיומנויות הבסיסיות, מצוינות שמצטמצמת, פערים עצומים ומחסור בכוח הוראה – וכל זאת בזמן שמדינות רבות ב-OECD אמנם נחלשו גם הן, אך בקצב מתון בהרבה.
ראש הממשלה לשעבר ויו"ר "ביחד", נפתלי בנט, אמר: "ההתרסקות האיומה בתוצאות פיז”ה של ילדי ישראל היא מצב חירום לאומי. הממשלה היוצאת והשר קיש הפקירו את ילדי ישראל. לכן הבאנו לנבחרת את נשות החינוך הטובות ביותר במדינת ישראל, כדי שביחד נתקן".