שיטות הוראה חדשות ועבודה מסכמת: מהפכת הבגרויות יוצאת לדרך
שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון הציגה את רפורמת הבגרויות החדשה עבור תלמידי כיתות י', י"א וי"ב במקצועות ההיסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות - והיא תיכנס לתוקף החל משנה"ל הבאה עבור תלמידי כיתות י'. המורים יוכלו לבחור בין שלוש דרכי הוראה, בהן גם דיגיטלית. הבגרויות עצמן יבוטלו, והתלמידים ייבחנו במסגרת הגשת עבודה מסכמת שתתבצע גם בקבוצות. בארגון המורים כבר מאיימים: ננקוט צעדים
שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון הציגה אחר הצהריים (שלישי) את הרפורמה החדשה שתיכנס לתוקף החל משנת הלימודים הבאה עבור תלמידי כיתות י'. תלמידי כיתות י"א וי"ב בשנה הבאה ותלמידי כיתות י"ב בעוד שנתיים ימשיכו במתכונת הנוכחית. המשמעות האופרטיבית - במקום בחינות בגרות, התלמידים יגישו עבודות בארבע מקצועות.
לפי התוכנית החדשה, כל מורה במקצועות היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות יבחר לעצמו אחת משלוש דרכי הוראה. הראשונה היא למידה מתחדשת, שלפיה יתבצע לימוד באמצעות סרטונים, משימות מקוונות ומשימות חקר כיתתיות, למידה עצמית, שיתופית, למידה חוץ כיתתית ולמידה מקוונת, לצד למידה פרונטלית. בנוסף, לרשות המורים יעמוד אוסף רחב של מטלות הערכה שתהיינה בהלימה למיומנויות שעל התלמידים לרכוש.
למעשה, לא מדובר בשינוי של מספר היחידות הנלמדות או במספר שעות הלימוד, אלא רק באופי הלמידה - תוך נסיון לשלב מיומנויות לימוד עכשוויות. מדובר במהפכה משמעותית במערכת החינוך, שרבים חוששים שתפגע במעמד המקצועות האמורים, אבל שרת החינוך דווקא משוכנעת שהמהלך יביא לחיזוקם ולשיפור היכולות של התלמידים.
זמן קצר לאחר הצגת הרפורמה, מארגון המורים נמסר בתגובה: "אין הסכמות בין ארגון המורים ובין משרד החינוך לגבי הרפורמה המוצעת על ידי שרת החינוך בנושא בחינות הבגרות במקצועות המח"ר וזאת בגלל התנגדות של משרד האוצר. התנגדותו של האוצר מצביעה כאלף עדים על כוונתם לפגוע במקצועות ההומניים ובציבור המורים. ארגון המורים ינקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו על מנת למנוע את הפגיעה".
מנגד, שרת החינוך שאשא-ביטון בירכה: "העולם של היום משתנה בקצב מהיר ושיטת הלימוד חייבת להתאים את עצמה גם בבגרות. המטרה שלנו להעניק לתלמידים כלים שישרתו אותם בעתידם האישי, המקצועי והאקדמי. אנחנו משנים את הדרך כדי לתת לתלמידים את ההזדמנות להפסיק לשנן, ובאמת להתעניין. נחנו משנים את הדרך כדי לחזק את הצוותים החינוכיים ולאפשר להם ללמד בדרכים רבות ומגוונות ולהגשים את חזונם".
גם מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, בירכה: "תכנית התחדשות הלמידה היא פורצת דרך ברמה עולמית. מזה שנים רבות מקצועות הרוח בעולם ובארץ, לא נמצאים במקום הראוי להם, כשבשנתיים האחרונות חל פיחות נוסף במעמדם. במסגרת התכנית החדשה כל תלמידי ישראל ילמדו את כל מקצועות המח"ר, כשבשלב השני הם יעסקו בסוגיה, ברעיון גדול ובשאלת חקר שמחברת בין התחומים, מתוך בחירה ועניין אישי. זהו רגע מרגש ומאתגר שבו אנו מניעים שינוי ראוי והכרחי באמצעות המעשה החינוכי, חיזוק מעמד המקצועות, מקומו של מורה והתלמיד בתוך תהליך הלמידה".
כזכור, בעקבות הידיעה על הרפורמה המתוכננת לפני כחודשיים, מנהלי בתי ספר ואנשי רוח הביעו התנגדות והזהירו מפני המהלך, שלטענתם "יזיק לחברה כולה". יו"ר ארגון המורים, רן ארז, הבטיח בזמנו: "ננקוט בכל האמצעים כדי למנוע את השינוי". מנהלים נוספים שהתנגדו לרפורמת הבגרויות, טענו כי מדובר בלא פחות מאשר "אסון לתלמידי ישראל".
הדרך השנייה היא למידה מבוססת דיגיטל באמצעות קורסים דיגיטליים שפותחו על ידי משרד החינוך, כאשר המורה מלווה באופן צמוד את תהליך הלמידה. הדרך השלישית נקראת מורים מובילי פיתוח, שבמסגרתה ההוראה והלמידה ישענו על חומרים שיפתח המורה, בכלים שרכש.
כל המורים במקצועות אלה יעברו במהלך השלוש שנים הקרובות תהליכי הכשרה בהתאם למבנה התוכנית החדשה ודרכי ההוראה. כל אחד מקורסי היסוד ב-4 תחומי הדעת יהיה שווה ערך ל-1.5 יחידות לימוד. בנוסף חצי יחידה נוספת בכל אחד מהמקצועות תוקדש לעבודה המסכמת שהיקפה יעמוד על 2 יחידות לימוד. התלמידים יתבקשו לבצע במהלך שנה וחצי-שנתיים 6 משימות חקר, שעל פיהן יקבע הציון על ידי בית הספר. משרד החינוך יבצע בקרה חיצונית גם על הציון שינתן בקורסים.
שלב הנקרא למידה מתקדמת יכלול עבודה מסכמת רב תחומית שתורכב מ-4 חלקים נפרדים במקצועות במסגרת הרפורמה ובהתאמה לזרמי החינוך - ממלכתי, ממלכתי דתי, ממלכתי ערבי ודרוזי. היקף העבודה המסכמת יהיה 2 יחידות לימוד. במסגרת העבודה התלמידים יעבדו בקבוצה של 3-2 שותפים, שיוכלו לחקור מתוך שורה רחבה של נושאים. שאלת נושא העבודה תיבחן בכל אחד מהמקצועות, והתלמידים יידרשו להתייחס לטקסטים תוך שימוש בשורת מיומנויות, בהם חשיבה יצירתית, אורייניות דיגיטלית, מעורבות קבוצתית ויכולת הצגת עבודה.
איך ימדדו את הציונים? בתי הספר יעריכו את המטלות בקורסי היסוד ומשרד החינוך יבצע בקרה מדגמית על הערכות בתי הספר. הציון הסופי בקורסי היסוד ייקבע על ידי בית הספר. באשר לעבודה המסכמת, בוחן חיצוני יעריך אותה כשהציון יורכב מציון בית ספרי שיהווה מרכיב של 50 אחוז ומציון הערכה חיצוני שיהווה מרכיב של 50 אחוז. ציון ההערכה החיצוני יורכב גם מהערכת העבודה הכתובה וגם מהצגתה בעל פה.
לאחר שהעבודה תיבדק, היא תועבר להערכה חיצונית של משרד החינוך והיא תיעשה כפי שנעשית כיום במסגרת עבודות גמר של 5 יח"ל. הערכה חיצונית תכלול גם בחינה חיצונית בעל פה על ידי בוחן חיצוני. הערכה זו תיעשה בתום הגשת העבודה המסכמת.