118 ימי לימודים בוטלו ב-6 שנים - ועדיין אין פתרונות לתלמידים
6 פעמים נסגרה מערכת החינוך במלואה מאז מרץ 2020, ובסך הכל הפסידו התלמידים בתקופה הזו 118 ימי לימודים. לאובדן הימים הזה יש מחיר - חברתי, נפשי, לימודי וכלכלי, כשלמידה מרחוק כבר הוכחה מזמן כלא מספיק יעילה. במקום חילופי מהלומות בין שר האוצר לשר החינוך, הגיע הזמן לבנות אסטרטגיה שתראה לפניה מעל הכול ולפני הכול - את טובת התלמידים
לכל הורה שיש לו ילדים במערכת החינוך בשנים האחרונות נדמה שהילדים שלו היו בעיקר בבית ופחות בבית הספר. 6 פעמים נסגרה מערכת החינוך במלואה מאז מרץ 2020 - בשלושה סגרים של הקורונה התלמידים הפסידו 81 ימי לימודים פיזיים, במלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר - עוד שבעה ימים, במבצע "עם כלביא" - עוד עשרה ימים, ובמבצע הנוכחי 20 ימים - ועוד היד נטויה, שכן המערכה עם איראן עוד לא הסתיימה.
בסך הכול 118 ימים, יותר ממחציתה של שנת לימודים תקנית בת 214 ימים, הפסידו התלמידים בשנים הללו. אם מוסיפים לחשבון הזה לימודים במתכונת חלקית, מתקרבים כבר לשנת לימודים שלמה. לאובדן הימים הזה יש מחיר - חברתי, נפשי, לימודי וכלכלי, כשלמידה מרחוק כבר הוכחה מזמן כלא מספיק יעילה, בייחוד לא בעבור הילדים הקטנים.
לשם המחשה - בסקר הנהגת ההורים הארצית רק 27 אחוזים מן ההורים אמרו שהלמידה מרחוק יעילה וכי הם מקפידים על כניסת ילדיהם לשיעורים. הנתונים מוכיחים שלא מדובר באירוע חריג אלא במאפיין קבוע שחוזר על עצמו במציאות הישראלית כבר שנים, ולכן הגיע הזמן לתכנן את מערכת החינוך בהתאם.
בנייר עמדה של מרכז טאוב מוצע לבנות מנגנון פיצוי שמכיר בימים כימים אבודים, וכך בכל סגירה לאומית מלאה של המערכת - יתווספו לשנת הלימודים אוטומטית מחצית מימי הלימוד הפיזי שאבדו, פשרה בין הצורך של התלמידים בפיצוי לבין המורים שמבחינתם "מלחמה אינה חופשה", לכן מוצע גם לתגמל אותם מעבר למשכורת על הימים שיתווספו.
במקום חילופי מהלומות בין שר האוצר לשר החינוך, הגיע הזמן לבנות אסטרטגיה שתראה לפניה מעל הכול ולפני הכול - את טובת התלמידים.