שיעור הזכאות לבגרות נותר ללא שינוי, עלייה בקרב השכבות החלשות
משרד החינוך פרסם את נתוני התמונה החינוכית הארצית בתיכונים לשנת תשפ"ב, מהם עולה כי 76% מתלמידי ישראל זכאים לתעודת בגרות, נתון דומה לזה של השנה שעברה, אך נרשם צמצום קל של הפערים בין החזקים לחלשים. ואיזה רשויות מובילות באחוזי הזכאות? | הנתונים המלאים
משרד החינוך פרסם היום (שני) את נתוני תמונת החינוך הארצית בתיכונים והשקיפות התקציבית לשנת הלימודים תשפ"ב 2022. מהדו"ח עולה כי אין שינוי בשיעור הזכאות לבגרות בהשוואה לשנת 2021, אך היה צמצום קל של הפערים בין חזקים לחלשים.
כמו כן, עולה כי המועצות המקומיות חורפיש וקריית עקרון מובילות בשיעור הזכאות לבגרות עם 100% ומתחתיהן נמצאות המועצות המקומיות אלקנה עם 99.3%, כאוכב אבו אל-היג'א עם 99%, בית ג'ן עם 98.8%, מסעדה עם 98.2%, גוש חלב עם 97.8% פקיעין-בוקייעה עם 97.4%, שוהם עם 96.7%, וגבעתיים עם 96.6% שהיא גם העיר היחידה שנכנסה לעשר המובילות. מבין הערים הגדולות בארץ, באר שבע נמצאת במקום ה-122 עם 85.8% זכאות, חיפה נמצאת במקום 145 עם 83.1%, תל אביב-יפו נמצאת במקום 166 עם 78.8% וירושלים במקום 245 עם 50.8%.
מבין התיכונים המצטיינים נמצאים "בית ספר אלבשאאר" עם 76.6% זכאות, "הדרוזי למדעים ומנהיגות דרכא בירכא" עם 71% ותיכון דתי "פלך" בת"א-יפו עם 67.7%.
עוד עולה כי 76%, כלומר 92,756 תלמידים ותלמידות היו זכאים לתעודות בגרות, ובקרב התלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש נרשמה עלייה של כ-2 אחוזים בזכאות לבגרות, מ-70.6% בשנת 2021 ל-72.1%. עלייה זו היא חלק ממגמת עלייה מתמשכת לאורך השנים האחרונות עם עלייה של 12.5% בזכאות לבגרות מאז 2019, זאת לעומת שיעור עלייה של 2.8% בקרב תלמידים מרקע חזק.
בתמונת המגזרים - במגזר היהודי שיעור הזכאות בתשפ"ב הוא 77.2%, במגזר הדרוזי 91.6%, במגזר הערבי (לא כולל מזרח ירושלים) 75.6%, עלייה של 1.1% בלבד מהשנה שקדמה לה, במגזר הבדואי 63.7% זכאות בלבד, אך עלייה של 3.3% בהשוואה ל2022. במגזר החרדי שיעור הזכאות לבגרות בשנה שעברה היה 25.6%, עלייה של 8% בהשוואה לנתונים מלפני עשור.
בנוסף, 13.5% מהתלמידים היו סיימו בגרות בהצטיינות, 17.3% זכאים לתעודה הכוללת 5 יח"ל מתמטיקה, 44.6% לתעודה עם 5 יח"ל אנגלית, כשגם כאן נרשמו עליות קלות של 0.7-1.7%.
מניתוח תקציבי עולה שוב האפלייה התקציבית – לטובת החינוך הממלכתי דתי המושפע מהקצאות שעות, כגון שעות תפילה ושעות עולים בגין שיעור ניכר יותר של עולים חדשים, שונות בצפיפות הכיתות ובהקצאות תכניות נוספות. הפערים בתיכונים: תלמיד בחינוך הממלכתי דתי מתוקצב ב-42,755 ש"ח בשנה, בממלכתי יהודי – 33,792 ש"ח ובערבי – 30,262 ש"ח.
שר החינוך יואב קיש אמר: "אני מברך על צמצום הפערים החברתיים והכלכליים בשיעור הזכאות לבגרות בין תלמידים מרקע כלכלי חברתי חלש ותלמידים מרקע כלכלי חברתי חזק. בכוונתי להמשיך לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בחינוך, ולהגדיל את שוויון ההזדמנויות בפני תלמידות ותלמידים מכל קבוצות האוכלוסייה ומכל חלקי הארץ. תפקידנו המרכזי הוא להבטיח לכל תלמידה ותלמיד שהרקע החברתי כלכלי ממנו הם באו לא יכתיב מראש את מסלול חייהם, ולא יהווה עבורם חסם בהמשך דרכם".
מ"מ מנכ"ל המשרד מאיר שמעוני אמר כי "מערכת החינוך שמה לה למטרה לצייד כל תלמידה ותלמיד בכרטיס הכניסה לאקדמיה ולשוק התעסוקה – תעודת בגרות. נמשיך להשקיע מאמצים גדולים כדי להעלות את שיעור הזכאות של תלמידי ישראל לתעודת בגרות, ולצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בין תלמידי מדינת ישראל, כיוון שהשרשרת תמיד נמדדת בחוזק החוליה החלשה ביותר".