ארגון המורים הכריז על סכסוך עבודה: "אם צריך - נשבות גם חודשיים"

יו״ר ארגון המורים רן ארז הכריז היום (שני) על סכסוך עבודה החל ממחר, במחאה על על המעבר ל-5 ימי לימוד בשבוע ועל רפורמת הבגרויות. לדבריו, "בקרוב נתחיל בשיבושים בבתי הספר. אפשרות אחת היא אי-מתן ציונים בסוף השנה לתלמידים. בנוסף, ייתכנו שיבושים במסיבות הסיום, בטיולים ועוד. אם צריך - נשבות גם חודשיים".

סכסוך העבודה של ארגון המורים מגיע אחרי ההכרזה של יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דויד, שהכריזה גם היא על סכסוך עבודה בשל סוגיית השכר.

יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, עומר שחר, הגיב לדבריו של ארז: "רן ארז חושב פעם נוספת שאיומיו להשבית את מערכת החינוך בשיא תקופת הבגרויות ואירועי הסיום הם אלו שיפגעו במשרד החינוך וברפורמות שהוא מקדם. אבל האמת היא, שבכל פעם הוא משתמש באותם קלפים ללא הבחנה".

"בכל פעם הוא בוחר לפגוע בתלמידים", הוסיף שחר, "אנחנו, התלמידים, לא אשמים. זכותנו לקבל את החוויה המלאה של מערכת החינוך – בגרויות, מסיבות סיום, וטיולים. ואלו, ללא קשר לכל מחלוקת בין ארגון המורים למשרד החינוך. מועצת התלמידים והנוער הארצית לא תאפשר לאף גורם לפגוע בנו, התלמידים, משיקולים פוליטיים ולא ענייניים".

בתחילת החודש הציגה שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון הציגה את רפורמת הבגרויות החדשה עבור תלמידי כיתות י', י"א וי"ב במקצועות ההיסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות. בריאיון לחדשות 13 היא אמרה כי "המורים מסכימים עם הרפורמה, אבל הם רוצים לשמור על תנאי השכר". עוד הבטיחה: "לא תהיה שביתה של המורים כי השכר שלהם לא ייפגע".

יצוין כי בעקבות הרפורמה, יו"ר ארגון המורים רן ארז הגביר את הווליום במאבקו. הוא שיגר איגרת שבה הוא תקף את הרפורמה וכינה את המורים "שפני ניסיון" ואת התוכנית של שרת החינוך "בכייה לדורות". עיקר המאבק של המורים הוא כי הם לא מקבלים התחייבות שתנאי העסקתם יישמרו, אלא הצהרות בלבד. כעת בארגון מתכוננים לנקיטת צעדים, תחילה יוכרז סכסוך עבודה ובהמשך אולי השבתה.

"באנו לעשות את המהפכה הזו במקצועות המח"ר (מדעי החברה והרוח) כדי לחזק אותם", אמרה השרה. "המקצועות האלה נמצאים במשבר עמוק כבר הרבה שנים. הילדים שלנו יוצאים היום מבחינת הבגרות בלי מיומנויות חדשות שאנחנו מדברים עליהן במשך שנים. אנחנו כל הזמן שומעים שמערכת החינוך מיושנת והיא מהווה חסם למורים לפתח את החזון החינוכי שלהם".

הרפורמה תיכנס לתוקף החל משנת הלימודים הבאה עבור תלמידי כיתות י'. תלמידי כיתות י"א וי"ב בשנה הבאה ותלמידי כיתות י"ב בעוד שנתיים ימשיכו במתכונת הנוכחית. המשמעות האופרטיבית - במקום בחינות בגרות, התלמידים יגישו עבודות בארבע מקצועות.

לפי התוכנית החדשה, כל מורה במקצועות היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות יבחר לעצמו אחת משלוש דרכי הוראה. הראשונה היא למידה מתחדשת, שלפיה יתבצע לימוד באמצעות סרטונים, משימות מקוונות ומשימות חקר כיתתיות, למידה עצמית, שיתופית, למידה חוץ כיתתית ולמידה מקוונת, לצד למידה פרונטלית. בנוסף, לרשות המורים יעמוד אוסף רחב של מטלות הערכה שתהיינה בהלימה למיומנויות שעל התלמידים לרכוש.

למעשה, לא מדובר בשינוי של מספר היחידות הנלמדות או במספר שעות הלימוד, אלא רק באופי הלמידה - תוך נסיון לשלב מיומנויות לימוד עכשוויות. מדובר במהפכה משמעותית במערכת החינוך, שרבים חוששים שתפגע במעמד המקצועות האמורים, אבל שרת החינוך דווקא משוכנעת שהמהלך יביא לחיזוקם ולשיפור היכולות של התלמידים.

זמן קצר לאחר הצגת הרפורמה, מארגון המורים נמסר בתגובה: "אין הסכמות בין ארגון המורים ובין משרד החינוך לגבי הרפורמה המוצעת על ידי שרת החינוך בנושא בחינות הבגרות במקצועות המח"ר וזאת בגלל התנגדות של משרד האוצר. התנגדותו של האוצר מצביעה כאלף עדים על כוונתם לפגוע במקצועות ההומניים ובציבור המורים. ארגון המורים ינקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו על מנת למנוע את הפגיעה".

שיטות הוראה חדשות ועבודה מסכמת: זו רפורמת הבגרויות

בעקבות הידיעה על הרפורמה המתוכננת לפני כחודשיים, מנהלי בתי ספר ואנשי רוח הביעו התנגדות והזהירו מפני המהלך, שלטענתם "יזיק לחברה כולה". יו"ר ארגון המורים, רן ארז, הבטיח בזמנו: "ננקוט את כל האמצעים כדי למנוע את השינוי". מנהלים נוספים שהתנגדו לרפורמת הבגרויות, טענו כי מדובר בלא פחות מאשר "אסון לתלמידי ישראל".

הדרך השנייה היא למידה מבוססת דיגיטל באמצעות קורסים דיגיטליים שפותחו על ידי משרד החינוך, כאשר המורה מלווה באופן צמוד את תהליך הלמידה. הדרך השלישית נקראת מורים מובילי פיתוח, שבמסגרתה ההוראה והלמידה ישענו על חומרים שיפתח המורה, בכלים שרכש.

כל המורים במקצועות אלה יעברו במהלך השלוש שנים הקרובות תהליכי הכשרה בהתאם למבנה התוכנית החדשה ודרכי ההוראה. כל אחד מקורסי היסוד ב-4 תחומי הדעת יהיה שווה ערך ל-1.5 יחידות לימוד. בנוסף חצי יחידה נוספת בכל אחד מהמקצועות תוקדש לעבודה המסכמת שהיקפה יעמוד על 2 יחידות לימוד. התלמידים יתבקשו לבצע במהלך שנה וחצי-שנתיים 6 משימות חקר, שעל פיהן יקבע הציון על ידי בית הספר. משרד החינוך יבצע בקרה חיצונית גם על הציון שינתן בקורסים.

שלב הנקרא למידה מתקדמת יכלול עבודה מסכמת רב תחומית שתורכב מ-4 חלקים נפרדים במקצועות במסגרת הרפורמה ובהתאמה לזרמי החינוך - ממלכתי, ממלכתי דתי, ממלכתי ערבי ודרוזי. היקף העבודה המסכמת יהיה 2 יחידות לימוד. במסגרת העבודה התלמידים יעבדו בקבוצה של 3-2 שותפים, שיוכלו לחקור מתוך שורה רחבה של נושאים. שאלת נושא העבודה תיבחן בכל אחד מהמקצועות, והתלמידים יידרשו להתייחס לטקסטים תוך שימוש בשורת מיומנויות, בהם חשיבה יצירתית, אורייניות דיגיטלית, מעורבות קבוצתית ויכולת הצגת עבודה.

איך ימדדו את הציונים? בתי הספר יעריכו את המטלות בקורסי היסוד ומשרד החינוך יבצע בקרה מדגמית על הערכות בתי הספר. הציון הסופי בקורסי היסוד ייקבע על ידי בית הספר. באשר לעבודה המסכמת, בוחן חיצוני יעריך אותה כשהציון יורכב מציון בית ספרי שיהווה מרכיב של 50 אחוז ומציון הערכה חיצוני שיהווה מרכיב של 50 אחוז. ציון ההערכה החיצוני יורכב גם מהערכת העבודה הכתובה וגם מהצגתה בעל פה.

לאחר שהעבודה תיבדק, היא תועבר להערכה חיצונית של משרד החינוך והיא תיעשה כפי שנעשית כיום במסגרת עבודות גמר של 5 יח"ל. הערכה חיצונית תכלול גם בחינה חיצונית בעל פה על ידי בוחן חיצוני. הערכה זו תיעשה בתום הגשת העבודה המסכמת.