צפוף, לומדים הכי הרבה ושכר נמוך: מערכת החינוך מול העולם

מה מצבה של מערכת החינוך בישראל לעומת העולם? דו"ח ארגון ה-OECD שמתפרסם בצהריים (שני) מציג את ההתייחסות להשקעות שעשו מדינות הארגון בעקבות נזקי הקורונה. הדו"ח מדרג את מיקומן של 38 מדינות החברות בארגון ונתוני הדו"ח מתייחסים ברובם לשנת 2020 וחלקם לשנים 2019 ו-2021.

הדו"ח אינו כולל התייחסות לצמצום תלמידים בכיתה, אך ישראל נותרה עדיין מהצפופות ביותר בקרב מדינות ה-OECD על אף שישראל ואוסטרליה בלבד הצליחו להקטין במידה מסוימת את ממוצע התלמידים לכיתה.

רק לאחרונה התמודדו בישראל עם איום השביתה במערכת החינוך בעקבות עיצומי ההסתדרות המורים. לפי הדו"ח, שכרם הממוצע של המורים בישראל בכל שלבי החינוך נמוך מזה של עמיתיהם במדינות ה-OECD ממסגרת הגנים, שם הפער הנמוך ביותר ועד בית ספר יסודי, חטיבת הביניים והתיכון – שם הפערים בממוצע עומדים על כ-10 אחוזים. לאחר השגת ההסכם בקיץ האחרון, צפוי שינוי מסוים בשכר המורים הנמוך, אך יש להזכיר כי נכון לעכשיו – ההסכם טרם נחתם ועדיין נמצא בדיונים בין האוצר להסתדרות המורים.

ישראל גם "מתגאה" להיות המובילה בעולם יחד עם מקסיקו, שבהן לומדים הכי הרבה שנות לימוד חובה – 15 שנים בסך הכול מהגן ועד התיכון. הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 11.8 שנים בלבד. כמו כן, ישראל היא אחת מתוך 4 מדינות בלבד שבה לימודי חובה מתחילים כבר בגיל 3.

עוד נתון שלא ניתן להתגאות בו הוא שמספר שעות ההוראה הממוצע של מורה בחינוך היסודי בישראל בשנה גבוה ממוצע השעות ב-OECD – 62 שעות הפרש. בחטיבת הביניים המגמה מתהפכת ומורה בישראל מלמד 7 שעות פחות לעומת ה-OECD. בתיכונים גם מספר השעות נמוך יותר – 650 מול 684 ב-OECD.

ישראל נמצאת בין המובילות בהוצאה לחינוך על מוסדות חינוך, אך מדורגת נמוך בהוצאה פר תלמיד. ההוצאה הלאומית מהווה כ-4.8 אחוזים מהתמ"ג והיא הגבוהה ביותר במדינות הארגון. ישראל נמצאת גם במקום הרביעי בהשקעה בגיל הרך.

אלא שעל אף הגידול שחל בהוצאה השנתית לתלמיד בשיעור של 2.7 אחוזים לעומת 1.9 אחוזים בממוצע במדינות ה-OECD, ישראל מדורגת במקום ה-24 בלבד מתוך 36 מדינות בהוצאה פר תלמיד. בדו"ח מסבירים את זה בשל חלוקה של ההוצאה על מספר גדול יותר של תלמידים במערכת בשל הגידול בריבוי הטבעי, שם ישראל מדורגת במקום הראשון בקרב המדינות החברות בארגון.