"היעדר שיקום הוא גזר דין מוות": אביגיל לביא התאבדה אחרי התעללות מינית במשפחה

אביגיל לביא ז"ל הייתה רק בת 22 כשלא יכלה יותר לשאת את הייסורים הנפשיים לאחר שנים של התעללות מינית מצד חבר משפחה קרוב ושמה קץ לחייה, מוקדם יותר השבוע. בדף הפייסבוק "תזכור", המוקדש לנשים שנרצחו בידי בני זוג או קרוב משפחה, חברים ואנשים שנתקלה בהם לאורך חייה הקצרים והעצובים ספדו לה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"לא רק אלימות ורצח הורגים אותנו, הנשים", נכתב בהודעה שפרסמה את דבר מותה. "היעדר שיקום ומענה מספקים לנפגעות תקיפה מינית הוא גזר דין מוות עבור רבות מאתנו. אבל אלו שבוחרות לגאול את עצמן מהייסורים לא נכנסות לאף סטטיסטיקה, לשום רשימה, שמן לא עולה באף ועדה. הן נותרות שקופות במותן ועלינו החובה לזכור אותן ולהילחם עבורן".

לביא ז"ל אומנם לא נרצחה אבל מתה בגלל הצלקת האיומה שנותרה בה אחרי שנים של פגיעה מינית מצד קרוב המשפחה. לאחר שהצליחה לספר לעובדת סוציאלית מה עבר עליה ולהתלונן, מצאה מסגרת ב"בית רות" לנערות בסיכון.

"יש מאות 'אביגאילים ואביגאיליות' קטנים שסובלים בבתים שלהם"

"הפגיעות שעברה היו סיוט אחד גדול ולמרות שגדוד של אנשי מקצוע בבית רות ומחוצה לו וקבוצת מתנדבים מסורים בצורה יוצאת דופן לא ידעו את נפשם ועשו הכול על מנת למצוא טעם לחייה היא לא עמדה בסבל, סיוטי ילדותה לא נתנו לה מנוח ולו שעה אחת ביממה", סיפרה עליה רות לב ארי, מנהלת "בית רות" שליוותה את לביא ז"ל.

"בשעה זו יש מאות ויותר 'אביגאילים ואביגאיליות' קטנים שסובלים בבתים שלהם", הוסיפה וכתבה. "הם מוכים מינית, פיזית ונפשית, בדיוק כמו שהייתה אביגיל בקטנותה על ידי הורים פגועים שסבלו בילדותם מאותה אלימות איומה והרסנית".

גם ד"ר מירב אלוש לברון, חברת מועצת "בית רות" ספדה ללביא ז"ל. אתמול לאחר מאבק ממושך ועיקש שלה ושל אוהביה על חייה, אביגיל בחרה להיגאל מן הסבל, שהיה מנת חלקה שנים ארוכות, ולהיפרד ממכאוביה", כתבה. "במשך שנים טופלה במסירות אין קץ ובאהבה עצומה בבית רות, בית חם לנערות בסיכון. גם כאשר נאלצה רשמית לעזוב את בית רות, המשיך הקשר האינטנסיבי איתה, וטופחה ללא לאות התמיכה והמעורבות של נשות בית רות בחייה.

בהמשך דבריה תקפה ד"ר אלוש לברון את רשויות המדינה. "המערכות הממוסדות, התקשורת, משרד הרווחה והאוצר, מערכת החינוך, רשויות הרווחה המקומיות, חברות וחברי הכנסת - כל אחד מן הגורמים האלו צריך להתעשת בתחומו, להתגייס בכל הכוח לחולל שינוי מערכתי ותפיסתי כולל", קראה חברת המועצה. "המצב הנוכחי בלתי נסבל. חובתנו המוסרית והאנושית להיאבק בו".

בעקבות הפוסט של ד"ר אלוש לברון, ופרסומים דומים בעמוד, הגיעו פניות רבות של נשים שחוו חוויות דומות לאלו של לביא ז"ל שחשו בקריאה לעזרה מה שרק המחיש את הצורך לטפל בתופעה באופן נרחב.

מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מצליחים לשרוד רק באמצעות תרומות ונמצאים על סף סגירה מדי שנה. למסגרות המיוחדות לטיפול בנפגעות תקיפה יש רשימת המתנה ארוכה, והמסגרות החוץ ביתיות שמציעה המדינה הן עד גיל 18 בלבד. במסגרות הללו סיפרו השבוע שהם משתדלים לשמור על קשר עם הבוגרות אבל הן נותרות ללא כל רשת הגנה ובעיקר עם הצלקות.

מוקד הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית- 1202
ער"ן מוקד סיוע לעזרה נפשית- 1201

[brightcove_iframe video_id='miv10_vtr2_n20170628_v1' autoplay='0' credit='מבזק 10:00' desc='' kid='' duration='1929'']