הדתה או הפרטה? "מורים מפחדים להגיד את דעתם"

גבי הוא מורה צעיר במערכת החינוך, אחרי 30 שנה בהייטק הוא עשה הסבת מקצוע וכעת הוא מלמד פיסיקה וביולוגיה בבית ספר תיכון. הוא טוען שהוא מאוד אוהב את התנ"ך - אבל פחות אוהב את מה שנעשה בבית הספר. "יש כמות מאוד גדולה של אנשים דתיים שנמצאים בחדר המורים ולא חלק מסגל ההוראה".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

30% מהשיעורים בבית הספר מתבטלים, אבל לא עקב מחלה או היעדרות של מורה, זה קורה ממילא. הם מתבטלים כדי שמישהו אחר יכנס לכיתה. "יש 226 בנות שהולכות לבתי הספר ללמד את החילונים מה זה יהדות וערכים", סיפרה ליאת שלזינגר, מנכ"לית מכון המחקר מולד. "אנחנו מפריטים את החינוך לערכים. אם את מורה ואת מלמדת מתמטיקה, אחלה, ביולוגיה, מעולה - אבל ערכים לא. כאן יש בת שירות שמגיעה מעמותה חיצונית, והיא קיבלה את המונופול לעשות חינוך לערכים".

לא חייבים לקרוא לזה בשם הדתה, אפשר לכנות זאת הפרטה - צעירים וצעירות, כולם דתיים ודתיות, נכנסים ללמד בבתי ספר חילוניים על חשבון שעות הוראה של מורים מקצועיים. בפעם הראשונה אנחנו מביאים הערב עדויות מבפנים, מתוך חדר המורים.

"אני מלמד היסטוריה בכיתות י'-יב', בית הספר שאני מלמד בו מתאפיין באוכלוסייה שכולם חילונים", סיפר י', מורה מצפון הארץ. "יש פעילות בבית הספר של מדרשת להב, כל המדריכים הם דתיים, חובשי כיפה. כולם גברים, נכנסים לכיתות שלנו לדבר על ערכים. ואז לאט לאט הדת נכנסת. אחד התלמידים שלי אמר לי ש'ברגע שהדת נכנסת הערך היפה נעלם'".

י' סיפר שכבר ליווה טיול לקברי צדיקים מצפת, וגם סיור לבית חב"ד בעיר, אבל היום-יום, השגרה, היא שמטרידה אותו. "בחדר המורים יש אווירה די מוזרה, כשיושבים בחדר המורים ומנסים להתחיל שיחה, המורה האחר שחושב בדיוק כמוך, יגיד 'עזוב לא מתאים', כי פוחדים מתגובה של אחרים. כשהולכים עם מורה בדרך לאוטו שם מתרחשות השיחות הכי הוגנות, מורים מפחדים להתבטא כי הם לא יודעים מול מה הם עומדים".

"מה שקובע הוא לא השיקול הביטחוני - אלא האידיאולוגי"

בן הוא מורה להיסטוריה ורכז הטיולים של בית הספר. את הנושא העיקרי - 50 שנה לאיחוד ושחרורה של ירושלים - הוא רוצה ללמד דרך הרגליים. "להסתובב במקום הזה שאשכרה איחדו מזרח ומערב", הוא מספר. "למשל יש את השכונה ש'יח ג'ראח, זו שכונה שנמצאת ממש מצמוד לעיר העתיקה".

בן הציג את מערכת התיאומים של משרד החינוך בעזרתה מתאמים ביקורי תלמידים. "כשאני מכניס את שכונת ש'יח ג'ראח - האתר נחסם. את קבר שמעון הצדיק הוא מאשר", הדגים בן. "מה שקובע זה לא השיקול הביטחוני אלא הפוליטי, האידיאולוגי, התוכני.

רוב הספרים לא נכתבו בתקופתו של שר החינוך הנוכחי נפתלי בנט, אבל אי אפשר להתעלם מכך שמאז כניסת הבית היהודי, ברשותו של בנט לממשלה, התחזק כוחן של העמותות. על פי משרד האוצר התקנה המיועדת לתקצוב עמותות שפועלות בתוך בתי ספר חילוניים להעמקת הזהות היהודית עמדה ב-2013 על 11.9 מיליון שקלים, וב-2016 זינקה וצמחה ל-18.1 מיליון שקלים.

"יש כל מיני דברים שבית הספר לא יודע איך להתמודד איתם", סיפר בן. "דחפו לו מקצוע חדש, תרבות יהודית ישראלית. חילונים לא יודעים איך לאכול את הדבר הזה, אז קוראים למורה עם הכיפה ואומרים לו ללמד את זה, קוראים לאיזו עמותה ואומרים לה ללמד את זה, זה סוגר פינה על משהו שאף אחד לא יודע איך להתמודד איתו".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "במחקרים המובאים בכתבה פעלו מנהלי בתי הספר בניגוד לנהלים, ויש הנחיה ברורה שלא לבטל שיעורי חובה ולהכניס במקומם שיעורי העשרה. בשנה האחרונה נכנסה תקנה חדשה למקצוע "תרבות יהודית ישראלית", במסגרתה מלמדים גופים חילוניים פלורליסטיים".