דוח העוני לשנת 2024: "אי-שוויון מהגבוהים ביותר במדינות המערב"
על-פי נתוני הדוח של הביטוח הלאומי, ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות ה-OECD בשיעור תוחלת העוני בקרב ילדים, כשמיליון ילדים חיים באי-ביטחון תזונתי. בנוסף, הפערים החבריים מעמיקים, וכ-27.8% מהישראלים לא סוגרים את החודש: "הנתונים מהווים קריאת השכמה למקבלי ההחלטות ולחברה כולה"
הביטוח הלאומי פרסם הבוקר (שישי) את דוח העוני לשנת 2024, החושף "תמונה קודרת של ממדי עוני ואי-שוויון, מהגבוהים ביותר במדינות המערב". על-פי נתוני הדוח, 27.8% ממשקי הבית בישראל לא מצליחים לסגור את החודש, וישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות ה-OECD בשיעור תוחלת העוני בקרב ילדים, כשמיליון ילדים חיים באי-ביטחון תזונתי. ע"פ הדוח, משפחות עם ילדים נפגעו באופן ישיר ממחירי המלחמה. הביטוח הלאומי: "נתוני הדוח מהווים קריאת השכמה למקבלי ההחלטות ולחברה כולה, ומחייבים תגובה לאומית ומוניציפאלית מידית ומתמשכת".
ע"פ נתוני הדוח תוחלת העוני בישראל לא השתנתה באופן משמעותי בהשוואה לשנת 2023 - בקרב נפשות נרשמה עלייה קלה מ-20.6% ל-20.7%, ובקרב משפחות ניתן לראות ירידה קלה מ-20.2% ל-20.0%. קו העוני בישראל עומד על 3,547 ש"ח (עלייה של 229 ש"ח בהשוואה ל-2023) ומי שהכנסותיו תחת סכום זה, נמצא על פי מדדי מדינות ה- OECD במצב של עוני. על פי הדו"ח, קו העוני של זוג במדינת ישראל עומד על 7,095 ₪ וקו העוני של זוג עם 3 ילדים עומד על 13,303 ₪.
נתוני הדוח מצביעים על כך שמשפחות עם ילדים נפגעו באופן ישיר ממחיר המלחמה. הסיבה: היעדרות הורים משוק העבודה בשל מילואים, פינוי, פיטורים, פגיעה בעסקים קטנים ופרנסת עצמאיים. "כחלק מלקחי תקופת הקורונה, בביטוח הלאומי בוצעו תשלומי העברה ומענקים שמנעו את ההחמרה הדרמטית במצב - ללא התערבות המדינה תחולת העוני בקרב הישראלים הייתה מזנקת ל-31.5%, ותחולת העוני של משפחות ללא התערבות הממשלה הייתה מגיעה ל-34.5%", טוענים בביטוח הלאומי.
ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות ה-OECD, אחרי קוסטה ריקה, בשיעור תוחלת העוני בקרב ילדים: על פי דוח העוני בשנת 2024 28% מילדי ישראל נחשבים לעניים - יותר מרבע מכלל הילדים בישראל. כותבי הדוח מדגישים כי הילדים בישראל סובלים ממגמה מתמשכת של עוני בשנים האחרונות. "אחת המשמעויות העיקריות לכך היא פגיעה מתמשכת בהון האנושי של ילדי ישראל, פגיעה בהישגים הלימודיים, בבריאות וביכולת ההשתכרות העתידית שלהם", מסבירים כותבי הדוח.
"דו"ח העוני מדגיש יותר מהכל את החשיבות של רשת ביטחון סוציאלית ומענה לירידה בהכנסות של הציבור הישראלי, בוודאי לאחר השפעות המלחמה ויוקר המחייה שאנו חווים ביתר שאת בימים אלה", אומרת סמנכ"לית המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, ניצה קסיר. "הנטל על האוכלוסייה אינו שוויוני כיוון שהנטל הכלכלי עמוק וקשה יותר באוכלוסיות שממילא מצבן הכלכלי קשה. ממדי העוני והאי שוויון מהווים אתגר חברתי ממשי והשקעה בחינוך, השתלבות בתעסוקה, שכר הולם ועידוד צמיחה תביא לצמצום פערים ולחברה מתוקנת".
בקרב בני הגיל השלישי, על-פי דוח העוני חיים בישראל כ-158,700 עניים בני הגיל השלישי, מדובר בתוחלת עוני מעל הממוצע במדינות ה-OECD. תחולת העוני בקרב האזרחים הוותיקים המתגוררים בגפם גבוהה לעומת מי שמתגוררים עם משפחה – 19.3% ו-8.2% בהתאמה.
למרות העלייה הריאלית בהכנסה וקו העוני שעלה ב-229 שח ל-3,547 ש״ח בשנת 2024, דוח העוני מצביע על 28.1% מהישראלים שחיים באי ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות וביניהם מיליון ילדים "שיעור החיים באי ביטחון תזונתי גבוה מאוד", אומרים בביטוח הלאומי. כ-26% מהישראלים לא מצליחים לממן מזון בריא, נתון המעיד על עומק המצוקה מעבר להגדרת העוני הרשמית, למרות זאת מדובר בירידה בהשוואה לשנת 2023 בה השיעור עמד על 33.4%.
27.8% ממשקי הבית בישראל לא מצליחים לסגור את החודש ולממן את כל ההוצאות. 9% מוותרים על טיפול רפואי בגלל קשיים כלכליים, 4.7% מוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים בגלל קשיים כלכליים. בניתוח על פי חלקים שונים באוכלוסייה המספרים עולים - כמחצית מהערבים לא מצליחים לממן את כל ההוצאות החודשיות וכ-29% מהחרדים בהתאמה.
"המלחמה ויוקר המחייה של השנים האחרונות החריפו את הבעיה ולא יצרו אותה", מסביר צביקה כהן, ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי: "ללא השקעה ממוקדת בילדים, משפחות צעירות ושירותים חברתיים העוני בישראל ימשיך לעבור מדור לדור. כמו כן הדו"ח מראה את חשיבותו של הביטוח הלאומי והעזרה שלו הן במתן קצבאות והן בתוכניות השיקום התעסוקתי כרשת ביטחון סוציאלית ומכריעה בחברה הישראלית".
הפערים החברתיים ממשיכים להעמיק: 65.1% מהעניים, על פי דוח העוני של הביטוח הלאומי, מגיעים מהפריפריה ואוכלוסיות מוחלשות, ביניהם משפחות ערביות וחרדיות. מדובר בשיעור של כמעט פי 2 מחלקן באוכלוסייה הכללית. בהשוואה לשנת 2023, תחולת העוני ירדה בקרב המשפחות הערביות והחרדיות מ-38.1% ל-37.6% ומ-33.0% ל-32.8% בהתאמה.
על פי דוח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2024, ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע. תחולת העוני של משפחות הגיעה ל-36.5%, 21.6% ו-22.3%, בהתאמה. לעומת זאת במחוזות תל אביב והמרכז השיעורים נמוכים מהממוצע.
הדוח כאמור מתייחס לשנת 2024, אולם אומדנים ראשונים לשנת 2025 חושפים תמונת מצב מטרידה גם כן: "אומדנים ראשונים לשנת 2025 המבוססים על נתונים חלקיים, מצביעים על הרעה במצב העוני בשנה זו", אומרים בביטוח הלאומי. מנתוני הדוח עולי כי תחולת העוני (נטו) של נפשות עלתה מ-20.7% ב-2024 ל-21.0% ב-2025, ובקרב ילדים מ-28.0% ל-28.8%. יציבות נרשמה בתחולת העוני של משפחות. עלייה נרשמה בשנת 2025 גם בעומק העוני ובחומרתו: הרעה במצב העוני נצפית גם בעוני לפי הכנסה כלכלית, שאף העמיק והוחמר. עלייה קלה של 0.1 נקודת האחוז נרשמה בתחולת העוני לפי הכנסה כלכלית של נפשות, ותחולת העוני של משפחות עלתה מ-34.5% ב-2024 ל-35.3% ב-2025. במקביל להחמרה בממדי העוני התרחב האי-שוויון ב-1.5% לפי הכנסה נטו ו-2.4% לפי הכנסה כלכלית.
הגם שדו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי משקף העמקה של העוני, ובהתייחס גם לאומדן לשנת 2025 שמשקף החמרה נוספת, עדיין לא באות לידי ביטוי במלואן השלכות המלחמה ויוקר המחיה המשקפות מצב חמור הרבה יותר בשטח בינואר 2026", אומר מנכ"ל ארגון לתת ערן וינטרוב. "מעבר לכך, בפועל יש בישראל הרבה יותר נפשות וילדים עניים, שכן עלות המחיה גבוהה משמעותית מקו העוני הוירטואלי של המוסד לביטוח לאומי, שמתבסס רק על הכנסה ולא על ההוצאות הדרושות למחיה בסיסית. על מנת לשנות את המצב, חייבים להכניס לתקציב המדינה מימון לתוכנית לאומית לצמצום העוני ואי השוויון, להציב יעדים מדידים ולהקים את הרשות הלאומית למאבק בעוני".
אלי כהן, מנכ"ל ארגון פתחון לב: "דו"ח העוני שמתפרסם היום באיחור ניכר, הוא דו"ח העוני החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. אם לא דיי בכך, אנו ערים לשורת צעדים שכבר בוצעו או יבוצעו בתקציב 2026 כמו העלאת המחירים של תרופות מרשם או הגדלת המע"מ, שדינם להעמיק עוד יותר את הקושי של אלו שחיים בעוני. אבל חמור מכך, דו"ח הוא רק תמונת מצב לעוני. אבל הוא לא עוסק כלל בפעולות שצריך לעשות כדי לשנות את האיום החברתי המשמעותי ביותר והקיומי על מדינת ישראל. במושב הקודם של הכנסת חוקק חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני - שטרם קמה. נדמה שזהו הפער המשמעותי ביותר שבו צריך לטפל".