ת"א, ראשל"צ ורמת גן בפסגת מדד הגאווה - וגם ירושלים בפנים

זוהי השנה השביעית שבה מתפרסם מדד הגאווה, הבוחן ומדרג קרוב לעשור את המדיניות, השירותים והתמיכה של הרשויות המקומיות כלפי הקהילה הגאה. המדידה כללה חמש קטגוריות: חינוך, רווחה, נראות, תרבות ותשתית קהילתית, תוך בדיקה של פרמטרים כמו רישום זוגיות, הכשרות לצוותים מקצועיים ותמיכה באירועי גאווה.

אל המקום החמישי בקטגוריית הרשויות הגדולות הגיעו באר שבע וכפר סבא (88 נק'), פתח תקווה במקום השישי (81 נק'), בת ים במקום השביעי (78 נק'), אשדוד במקום השמיני (71 נק') רחובות במקום תשיעי (62 נק') ולבסוף חדרה במקום העשירי (49 נק').

בקטגוריית הרשויות הבינוניות, הגיעו למקום הראשון יחדיו גבעתיים ורעננה. (108 נק'). גבעתיים ממשיכה להשקיע משאבים במרחב הציבורי ולקדם שיח סובלני, רעננה מדגימה עשייה עירונית ענפה בבית הגאה "גאוונה", במקום השני בקטגורייה, עיריית קריית ביאליק (105 נק') שהרחיבה פעילויות חינוך והסברה, ולמקום השלישי הגיעה רמת השרון (104 נק') שמעניקים לקהילת הלהט"ב מרחבים של שותפות ופועלים להרחבת המענים בגופים העירוניים.

בקטגוריית הרשויות הקטנות, הגיעה למקום הראשון חוף הכרמל (101 נק') שמובילה בחינוך, תרבות ושירותים חברתיים ללהט"ב, למקום השני בקטגורייה הגיעה מועצת דרום השרון (98 נק') שלצד שירותים קהילתיים יוצרת מרחב בטוח ומוגן ללהט"ב בכל יישובי המועצה, למקום השלישי בקטגוריה הגיעה בנימינה גבעת עדה (86 נק') שזוכה לעיטור מיוחד בפעם הראשונה בהשתתפותה במדד. בנימינה גבעת עדה מפעילה בית גאה פעיל, מקיימת הכשרות ומובילה מיזמים מצליחים לטובת הקהילה. במקום הרביעי, חוף השרון (84 נק') שזוכה לעיטור מיוחד בשל קפיצה משמעותית בשל הישגיה הגבוהים בתחומי התרבות החינוך והתשתיות. גם סביון במקום החמישי (81 נק') זכתה לעיטור מיוחד על קפיצה משמעותית בזכות העמקת מחויבותה לקהילה הגאה ומעבר מיוזמות נקודתיות לבניית תשתית רשותית מתפתחת לעשייה משמעותית לאורך זמן.

נמצא כי התחום בו הרשויות בישראל השקיעו הכי הרבה הוא תחום התרבות, שכולל אירועים בעבור הקהילה הגאה במהלך חודש הגאווה ומחוצה לו, ונמדד בין היתר בתמיכה מוצהרת של הרשות באירועים אלה. התחום השני בו השקיעו הרשויות הוא הנראות הציבורית, שכולל ייצוג לקהילה הגאה במרחב הציבורי ברשות כמו דגלים, שלטים, פרסומים רשמיים, ופרסום מענים קיימים לקהילה הגאה בעמודים רשמיים. במקום השלישי תחום תשתיות ומבנה ארגוני עוסק בשינויים מבניים ברשות, הנגשה והתאמה של השירותים הקיימים, הקצאת משאבים לקידום הקהילה הגאה, בניית תכניות אסטרטגיות, איוש תפקידי מפתח שיעסקו בנושא ומיפוי הצרכים של הקהילה ברשות.

נשיא המדינה יצחק הרצוג מסר: "מדד הגאווה הוא ביטוי למחויבות ההולכת ומתרחבת של הרשויות המקומיות בישראל לערכים של שוויון וכבוד האדם. דווקא בתקופה של אתגרים חברתיים ולאומיים, יש משמעות מיוחדת לכך שעוד ועוד רשויות בוחרות להצטרף למדד ולקדם מרחב בטוח, מכיל ומכבד עבור כלל תושבותיהן ותושביהם. הצטרפותה של ירושלים השנה נושאת חשיבות מיוחדת - ירושלים בירתנו, היא פסיפס אנושי ותרבותי ייחודי, ובהצטרפותה למדד היא משקפת את ההבנה כי גם בתוך המורכבות, אפשר וצריך לפעול לחיזוק תחושת השייכות, הביטחון והכבוד של כל אדם באשר הוא. אני מברך את כלל הרשויות המשתתפות במדד על עשייה ציבורית ערכית, אמיצה ומעוררת השראה למען חברה ישראלית סובלנית, מאוחדת ושוויונית יותר".

יו"ר האגודה למען הלהט"ב, עו"ד נמרוד גורנשטיין אמר: "בתקופה מאתגרת כל כך עבור הקהילה הגאה בישראל, מדד הגאווה מזכיר לנו שהרשויות המקומיות הן קו ההגנה הראשון של הקהילה. לכל רשות יש אופי משלה, אבל לכולן יש אחריות משותפת להוביל, לתת דוגמה, ולהראות שאפשר לבנות כאן חברה מגוונת, חיה ובטוחה גם כשזה מורכב וגם כשיש מחלוקות. בתוך זה, הצטרפותה של ירושלים למדד היא רגע מרגש ובעיקר מחייב. לבירת ישראל אחריות מיוחדת להוביל ולהבטיח שכל אחת ואחד ירגישו בה בבית. אנחנו באגודה מברכים את הרשויות שלוקחות חלק במדד ומשקיעות זמן, משאבים ואנרגיות כדי להשפיע על החיים עצמם וליצור מציאות טובה יותר עבורנו ועבור הדורות הבאים, ואנו מאמינים שעוד ועוד רשויות יצטרפו לדרך הזו".