2.1 מיליון משפחות חיות בישראל; נשואים מרוצים יותר מחייהם

מנתוני הלמ"ס לרגל יום המשפחה עולה כי בבית שמש ובני ברק ממוצע הנפשות למשפחה הוא הגבוה ביותר. בת"א ובר"ג הכי הרבה זוגות ללא ילדים • מחצית מהחילונים רוצים שלושה ילדים

משפחה (אילוסטרציה) | צילום: שאטרסטוק
לקראת יום המשפחה שיחול ביום שלישי, פרסמה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על משקי הבית ומשפחות בישראל, מהם עולה כי בישראל חיות כיום 2.1 מיליון משפחות – לעומת 1.75 מיליון ב-2009. 1.6 מיליון משפחות הן יהודיות, ו-378 אלף משפחות ערביות. מהנתונים, שמסכמים את 2018, עולה כי משפחה ישראלית ממוצעת כוללת 3.7 נפשות: בקרב יהודים כללה משפחה ממוצעת 3.5 בני משפחה, בעוד שבחברה הערבית – 4.5 נפשות בממוצע. כרבע מהמשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר – לעומת כ-11% מהמשפחות היהודיות.
אחוז בני 20 ומעלה 'המרוצים מאוד' מחייהם, לפי מצב משפחתי ולפי גיל, 2018 | צילום: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מחוז יהודה ושומרון משכן את המשפחות הגדולות ביותר, שם עומד הממוצע על 4.7 נפשות – כמעט פי 1.5 מהממוצע במחוז תל אביב (3.25). ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא בערים בית שמש (5.17) בני ברק (4.74) וירושלים (4.27), לעומת הממוצע הארצי - 3.71. עוד בחדשות 13: חשד לאלימות במשפחה: בת 33 נדקרה בצפון הארץ – מצבה קשה הלמ"ס לקראת יום הילד הבינ"ל: כ-200 אלף ילדים מוכרים כנזקקים ב-2018 חיו בישראל 2.7 מיליון ילדים עד גיל 17, מרביתם (91%) חיו באותו בית עם שני הוריהם – נתון גבוה יחסית לרוב מדינות ה-OECD. בראשן של כ-135 אלף משפחות עומד הורה יחידני – ב-86% מהמקרים הייתה זאת אישה. במחוזות הדרום ותל אביב נרשם השיעור הגבוה ביותר של משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17 (8.4% ו-7.4%, בהתאמה), לעומת לממוצע הארצי – 6.4%. הערים שבהן קיים האחוז הגבוה ביותר של משפחות הכוללות זוגות עם ילדים עד גיל 17 הן בית שמש (74.7%), בני ברק (64%) וירושלים (56.1%). בבני ברק (13.8%) ובאשקלון (10%) קיים האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17. הערים בעלות השיעור הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים הן תל אביב-יפו (42.6%) ורמת גן (39.4%).
אחוז היהודים בני 40 ומעלה 'המרוצים מאוד' מחייהם לפי מספר ילדים, ממוצע 2018-2016 | צילום: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
נשואים מרוצים יותר בהשוואה ללא נשואים בקרב ישראלים יהודים מעל גיל 40, שיעור האנשים שהעידו כי הם "מרוצים מאוד" מחייהם עלה ככל שמשפחתם התרחבה. מבין אנשים ללא ילדים, 20% העידו כי מרוצים מאוד מחייהם, לעומת יותר מפי שתיים מהורים לשבעה ילדים ומעלה (47%). 95% מבני 20 ומעלה העידו כי הם מרוצים מהקשר עם בני משפחתם. 97% מרגישים כי בני משפחתם מעריכים אותם. נשואים מרוצים יותר מחייהם בהשוואה ללא נשואים: בקרב בני 49-20, 92% מהנשואים ו-88% מהלא נשואים מרוצים מחייהם. בקרב בני 50 ומעלה, 90% מהנשואים ו-76% מהלא נשואים מרוצים מחייהם. שיעור "המרוצים מאוד" מחייהם יורד עם הגיל, וגבוה יותר בקרב הנשואים, בעיקר בקרב בני 75 ומעלה. מחצית מהחילונים (52%) סבורים כי מספר הילדים הרצוי למשפחה הוא שלושה. לעומתם, כשני שלישים מהחרדים (68%) מעדיפים משפחה עם שישה ילדים או יותר. ל-30% מהישראלים בגיל 45 יש מספר ילדים זהה למספר הרצוי למשפחה, ול-52% פחות ילדים ממה שהיו רוצים. בעשור האחרון נצפתה עלייה בגיל שאותו מגדירים הישראלים כגיל הרצוי להקמת משפחה. בקרב היהודים, 17% מאמינים כי הגיל הרצוי לגבר להקמת משפחה הוא עד 24, 39% סבורים כי הגיל המתאים הוא 29-25 ו-37% סבורים שהגיל הרצוי לגבר להקים משפחה הוא 30 ומעלה. בשאלה לגבי גיל האישה הרצוי להקמת משפחה, 32% סבורים כי הגיל הרצוי לאישה להקמת משפחה הוא עד 24, כמעט מחצית (46%) סבורים שגיל 29-25 הוא הרצוי לאישה, ו-16% סבורים שלאישה מתאים להקים משפחה בגיל 30 ומעלה. 83% מהחרדים סבורים שגיל הקמת משפחה הרצוי לגבר הוא עד גיל 24, 13% מהם סבורים שהגיל הרצוי לגבר הוא 29-25. זאת לעומת 94% מהחרדים סבורים שגיל הקמת משפחה הרצוי לאישה הוא עד גיל 24.