לקראת יום המשפחה שיחול ביום שלישי, פרסמה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על משקי הבית ומשפחות בישראל, מהם עולה כי בישראל חיות כיום 2.1 מיליון משפחות – לעומת 1.75 מיליון ב-2009. 1.6 מיליון משפחות הן יהודיות, ו-378 אלף משפחות ערביות. מהנתונים, שמסכמים את 2018, עולה כי משפחה ישראלית ממוצעת כוללת 3.7 נפשות: בקרב יהודים כללה משפחה ממוצעת 3.5 בני משפחה, בעוד שבחברה הערבית – 4.5 נפשות בממוצע. כרבע מהמשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר – לעומת כ-11% מהמשפחות היהודיות. [img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1582358002/tarsim_z3vdno.png" name="" desc="אחוז בני 20 ומעלה 'המרוצים מאוד' מחייהם, לפי מצב משפחתי ולפי גיל, 2018" credit="הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" ratio="2.00"] מחוז יהודה ושומרון משכן את המשפחות הגדולות ביותר, שם עומד הממוצע על 4.7 נפשות – כמעט פי 1.5 מהממוצע במחוז תל אביב (3.25). ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא בערים בית שמש (5.17) בני ברק (4.74) וירושלים (4.27), לעומת הממוצע הארצי - 3.71. עוד בחדשות 13: חשד לאלימות במשפחה: בת 33 נדקרה בצפון הארץ – מצבה קשה הלמ"ס לקראת יום הילד הבינ"ל: כ-200 אלף ילדים מוכרים כנזקקים ב-2018 חיו בישראל 2.7 מיליון ילדים עד גיל 17, מרביתם (91%) חיו באותו בית עם שני הוריהם – נתון גבוה יחסית לרוב מדינות ה-OECD. בראשן של כ-135 אלף משפחות עומד הורה יחידני – ב-86% מהמקרים הייתה זאת אישה. במחוזות הדרום ותל אביב נרשם השיעור הגבוה ביותר של משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17 (8.4% ו-7.4%, בהתאמה), לעומת לממוצע הארצי – 6.4%. הערים שבהן קיים האחוז הגבוה ביותר של משפחות הכוללות זוגות עם ילדים עד גיל 17 הן בית שמש (74.7%), בני ברק (64%) וירושלים (56.1%). בבני ברק (13.8%) ובאשקלון (10%) קיים האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17. הערים בעלות השיעור הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים הן תל אביב-יפו (42.6%) ורמת גן (39.4%). [img_figure src="https://media.reshet.tv/image/upload/v1582358122/happye_lxzn1i.png" name="" desc="אחוז היהודים בני 40 ומעלה 'המרוצים מאוד' מחייהם לפי מספר ילדים, ממוצע 2018-2016" credit="הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" ratio="1.72"] נשואים מרוצים יותר בהשוואה ללא נשואים בקרב ישראלים יהודים מעל גיל 40, שיעור האנשים שהעידו כי הם "מרוצים מאוד" מחייהם עלה ככל שמשפחתם התרחבה. מבין אנשים ללא ילדים, 20% העידו כי מרוצים מאוד מחייהם, לעומת יותר מפי שתיים מהורים לשבעה ילדים ומעלה (47%). 95% מבני 20 ומעלה העידו כי הם מרוצים מהקשר עם בני משפחתם. 97% מרגישים כי בני משפחתם מעריכים אותם. נשואים מרוצים יותר מחייהם בהשוואה ללא נשואים: בקרב בני 49-20, 92% מהנשואים ו-88% מהלא נשואים מרוצים מחייהם. בקרב בני 50 ומעלה, 90% מהנשואים ו-76% מהלא נשואים מרוצים מחייהם. שיעור "המרוצים מאוד" מחייהם יורד עם הגיל, וגבוה יותר בקרב הנשואים, בעיקר בקרב בני 75 ומעלה. מחצית מהחילונים (52%) סבורים כי מספר הילדים הרצוי למשפחה הוא שלושה. לעומתם, כשני שלישים מהחרדים (68%) מעדיפים משפחה עם שישה ילדים או יותר. ל-30% מהישראלים בגיל 45 יש מספר ילדים זהה למספר הרצוי למשפחה, ול-52% פחות ילדים ממה שהיו רוצים. בעשור האחרון נצפתה עלייה בגיל שאותו מגדירים הישראלים כגיל הרצוי להקמת משפחה. בקרב היהודים, 17% מאמינים כי הגיל הרצוי לגבר להקמת משפחה הוא עד 24, 39% סבורים כי הגיל המתאים הוא 29-25 ו-37% סבורים שהגיל הרצוי לגבר להקים משפחה הוא 30 ומעלה. בשאלה לגבי גיל האישה הרצוי להקמת משפחה, 32% סבורים כי הגיל הרצוי לאישה להקמת משפחה הוא עד 24, כמעט מחצית (46%) סבורים שגיל 29-25 הוא הרצוי לאישה, ו-16% סבורים שלאישה מתאים להקים משפחה בגיל 30 ומעלה. 83% מהחרדים סבורים שגיל הקמת משפחה הרצוי לגבר הוא עד גיל 24, 13% מהם סבורים שהגיל הרצוי לגבר הוא 29-25. זאת לעומת 94% מהחרדים סבורים שגיל הקמת משפחה הרצוי לאישה הוא עד גיל 24.