האוצר: יותר נשים מועסקות באקדמיה - אך הן עדיין מרוויחות פחות

דוח משרד האוצר שפורסם היום (שלישי) מצביע על פערי שכר משמעותיים, לרעת הנשים, בתפקידים הבכירים בעולם האקדמיה. למרות ששיעור הנשים המועסקות באוניברסיטאות ובמכללות עלה מ-21% שנרשמו ב-2010 ל-33% כפי שנרשמו ב-2019, בתפקידים ניהוליים בכירים - הרוב המוחלט הם גברים. רק 20% מהרקטורים, 20% מהמנכ"לים ומהנשיאים, 28% מהדיקנים ו36% ממנהלי הכספים, הן נשים. 

מהדוח עולה בנוסף כי השכר הממוצע של נשים נמוך ב-25% מזה של הגברים, כשבסגל האקדמי הבכיר, זאת כאשר פערי השכר עומדים על 14% לטובת הגברים באוניברסיטאות ו-9% במכללות. באוצר מסבירים כי הפערים נובעים מכך שנשים שהופכות לאמהות פנויות פחות לעיסוק במחקר, ולכן מצליחות פחות להתקדם בתוך המערכת. כך, יוצא שבסגל הבכיר נשים מהוות בממוצע 36% ובסגל הזוטר - 49%. 

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

לפיד הסכים לממשלה פריטטית; המחלוקת שנותרה: חלוקת כמה תיקים

"צר מלהכיל את המשתתפים": מסמך המשטרה שהתריע מפני אסון במירון

תחקיר: למה "זאפה" לא משיבה כספים על הופעות שבוטלו בשל המגפה?

בנוסף על כך, מהדוח עולה כי מאות מיליוני שקלים מתבזבזים בכל שנה שלא לצורך על שכר הבכירים באקדמיה, כשמנגנון השכר במערכת ההשכלה הגבוהה משמר משכורות גבוהות ומנופחות לסגל הבכיר ומונע התייעלות של המערכת, למשל בכל הקשור למחסור בכוח אדם.     

השכר הריאלי במערכת ההשכלה הגבוהה עלה ב-16% במהלך העשור האחרון. 19% מבעלי התפקידים במערכת ההשכלה הגבוהה הם עובדי סגל בכיר ששכרם הממוצע נע בין 28 אלף ל-39 אלף שקלים, כאשר השכר הממוצע באקדמיה הינו 17 אלף שקלים. בין הפקולטות השונות, כך נכתב, יש פערי שכר, שכן השכר הממוצע של חברי סגל אקדמי במדעי המחשב גבוה ב -25% מהשכר במדעי הרוח, למשל.

במשרד האוצר היו מעוניינים לעבור למודל של חוזים אישיים כדי להתחרות בשכר הגבוה המוצע בתחומים המבוקשים כמו מדעי המחשב והנדסה מחוץ לאקדמיה, אבל במועצה המתאמת של הסגל הבכיר מתנגדים בתוקף. כך נוצר מצב שבו במדעי הרוח ובמדעי החברה שכר המרצים הבכירים גבוה משמעותית מהשכר שמקבלים מחוץ לאקדמיה, ובתחומים המבוקשים יש מחסור בכוח אדם.

על פי הנתונים, בין 5%-7% מחברי הסגל הפעילים אינם מתקדמים בדרגה לאורך זמן. באוצר מנמקים זאת בכך שמדובר במרצים שבוחרים לעסוק יותר בעבודות פרטיות מחוץ למוסד ופחות בפעילות אקדמית ומחקרית, באופן שבו הם מקבלים משכורת קבועה אך לא תורמים לאקדמיה.

כל חבר סגל בכיר מקבל אלפי דולרים בשנה לטובת כנסים, אולם כשליש מהכספים הללו אינם מנוצלים ונצברים לפדיון עם היציאה לפנסיה. גם בשנת הקורונה שבה כל הכנסים בחו"ל בוטלו, המשיכו המרצים לקבל את הקצבה לאותם כנסים. רוב האוניברסיטאות מעניקות סלי קליטה במטרה לגייס חברי סגל חדשים שגובהם נע בין 240 ל-330 אלף שקלים. 

הדוח מראה כי המרצים מלמדים פחות ממספר השעות השבועיות שמוגדר בתקנון - ומלמדים 5.5 שעות שבועיות בממוצע במקום 8 שעות. את הפער הזה אפשר להסביר גם בכך שלפחות חלקם מקדישים את רוב זמנם למחקר. 

באוצר עסקו גם בשכר הסייעות בגני הילדים ברשויות המקומיות, ודיווחו כי קיים קושי ניכר בגיוס סייעות לגנים בעיקר באזור המרכז. ריבוי היעדרויות בגנים מונע במקרים רבים את פתיחת הגן ופוגע ברצף החינוכי, וכן יוצר נטל כלכלי משום שמצב זה מחייב תשלום כפול לסייעת הנעדרת ולסייעת המחליפה.

"מערכת ההשכלה הגבוהה עובדת טוב", אמר גורם באוצר, "אבל יש כספים שמוקצים בצורה בעייתית, וכשהעלות לכל חבר סגל גבוהה - קולטים פחות אנשים טובים". לדבריו, "בכל שנה מתבזבזים לפחות 150 מיליון שקלים מיותרים על נסיעות שלא מתקיימות, על מרצים בתפקוד נמוך - ואלה כספי ציבור שאפשר היה לנצל בצורה טובה יותר גם לטובת הסטודנטים".

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית ת"א ומחזיקת תיק התחבורה, מסרה: "דו"ח השכר בגופים הציבורים מוכיח את מה שכולנו יודעות ויודעים - נשים עוברות אפליה על בסיס יומיומי. לא כי הן שוות פחות, אלא כי הן עוברות הסללה ומעריכות עצמן פחות. כי מראש מייעדים אותן לתפקידי חינוך, פקידות, כוח אדם ואדמינסטרציה בהם השכר הוא מראש נחות משמעותית".

"דוח רודף דוח - וכך זה יימשך עד שהמדינה תשכיל להבין שנשים עובדות הן רווח נקי של המשק הישראלי", הוסיפה להבי. "שאנחנו, הנשים, חלק בלתי נפרד משוק התעסוקה ושהגיע הזמן שב-2021 יתחילו להסיק מסקנות ולקדם תוכניות ותקציבים שיביאו לשינוי משמעותי במעמדנו וישימו סוף לאפליה המתמשכת הזו".