ת"א כבר לא הכי גאה: גבעתיים בראש מדד הגאווה, ירושלים בתחתית

לראשונה - מהפך במדד הגאווה: גבעתיים, רמת גן וראשון לציון הן העיריות המובילות ביחס לקהילה הגאה. אחריהן ניצבת כפר סבא ובמקום החמישי - תל אביב. כך עולה מנתוני מדד הגאווה שפורסמו היום (שלישי) על-ידי האגודה למען הלהט"ב. נתון מפתיע נוסף: דימונה רושמת את העלייה הגבוהה ביותר. גם השנה: בתחתית הדירוג נמצאת ירושלים.

המדד, שמתפרסם לקראת חודש הגאווה בערב יום המאבק הבינלאומי נגד להט"בופוביה, בדק את יחסן של רשויות מקומיות ברחבי הארץ לקהילת הלהט"ב וכיצד תמכו וקידמו את צרכי הקהילה במרחב המקומי בשנה החולפת, במטרה לקדם מרחב בטוח ללהט"ב בכל מקום בישראל.

מנתוני המדד עולה, כאמור, כי עיריית גבעתיים לראשונה היא בעלת היחס הטוב ביותר ללהט"ב בישראל. "העירייה מפיקה עשרות אירועים ופרויקטים לאורך כל השנה עבור הקהילה הגאה, קיימה הכשרות מיוחדות לצוותי מחלקות העירייה בנושא להט"ב, הקימה מרפאה למשפחה הגאה, הייתה העירייה הראשונה שאישרה רישום זוגיות ללהט"ב ואף מקפידה להתייחס למאבק בלהט"בופוביה בבתי הספר", נכתב. "במקום השני מדורגת עיריית רמת גן, שחנכה במהלך השנה את המרכז הגאה של העיר בו נערכות עשרות פעילויות ואירועים למגוון האוכלוסיות בקהילה הגאה, תוך הפגנת נראות להט"בית יוצאת דופן, גם כתגובה ציבורית לפשעי שנאה נגד הקהילה".

עיריית תל אביב-יפו מדורגת השנה לראשונה במקום החמישי ביחס ללהט"ב: "העירייה מפעילה ומממנת את המרכז הגאה, שמוביל בתמיכתה מאות פעילויות, אירועים, פרויקטים קהילתיים, מקומות התנדבות ושירותים לכל הקשת הגאה ועתידה לפתוח בקרוב את המרכז הגאה החדש בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. לצד זאת, רק פחות ממחצית מבתי הספר הממלכתיים בעיר קיימו סדנאות לחינוך לסובלנות ונגד להט"בופוביה".

במקום השלישי, כפי שצוין, ניצבת עיריית ראשון לציון, "עם עשייה נרחבת בתחומי הרווחה, החינוך והתרבות, ומענים חדשים עבור חברי הקהילה - החל ממכינה קדם-צבאית ללהט"ב ועד קבוצת ספורט גאה. את המקום הרביעי תופסת עיריית כפר סבא שזינקה בתשע נקודות בהשוואה לשנה שעברה, תוך פתיחה של מרכז גאה ראשון בעיר וקבוצות פעילויות שונות". את המקום השישי חולקת עיריית קריית אונו שעלתה בציון בשיעור של 18% יחד עם המועצה האזורית דרום השרון, שלראשונה משתתפת במדד ומובילה בקרב המועצות האזוריות.

השנה נמדד מספר שיא של 85 ערים ורשויות מקומיות בהן פועלות התארגנויות גאות שמלוות על-ידי האגודה למען הלהט"ב על סמך 34 שאלות בחמש קטגוריות: רווחה, חינוך, תשתיות, נראות ציבורית ותרבות. נבדק בין היתר, האם העירייה אישרה רישום זוגיות לזוגות להט"ב עבור קבלת זכויות ושירותים, האם יש עובדים ועובדות סוציאלים פעילים שאחראים על נושא הלהט"ב, האם התקיימה הכשרה לצוותי הרווחה בנושא והאם העירייה תמכה בפעילות לציון חודש הגאווה.

במקום השביעי ניצבת עיריית קריית ביאליק, שהפכה לרשות המקומית הצפונית המובילה ביחס ללהט"ב - ורושמת עלייה בשיעור של 18% בהשוואה לשנה שעברה. במקום השמיני מדורגת עיריית מודיעין מכבים רעות שפתחה לראשונה בית גאה בעיר ומקדמת פעילות משמעותית עבור נוער וצעירים להט"ב. עיריית באר שבע הינה הרשות שמחזיקה בציון הגבוה ביותר באזור הדרום ומדורגת במקום התשיעי עם עלייה בשיעור של 20%. באר שבע חולקת את המקום התשיעי עם קריית טבעון, המובילה בקרב המועצות המקומיות.

כפי שצוין, את השיפור הגדול ביותר ביחס ללהט"ב ביצעה עיריית דימונה, שמדורגת במקום ה-30 עם עלייה של 95% מהציון שקיבלה בשנה שעברה. השנה, לראשונה, העירייה מינתה רכז לתחום הלהט"ב בעיר והפעילה מעני רווחה ייעודיים לאוכלוסייה. גם מטה אשר, המדורגת במקום ה-13 יחד עם עיריית נתניה, רשמה עלייה בשיעור של 36%: היא מינתה רכז לתחום הלהט"ב בעיר והפעילה מעני רווחה ייעודיים לאוכלוסייה.

עיריית ירושלים, בירת ישראל וביתם של כמיליון תושבים ותושבות, דורגה בתחתית לצד 13 רשויות נוספות שבחרו לא לשתף פעולה במענה על המדד השנה. "העירייה נמנעת מלקחת אחריות פומבית על צרכי תושביה הלהט"בים, ונמנעת מלספק תקציבים ושירותים מונגשים לקהילה", נכתב. "במסגרת זו, היא אינה משתתפת במימון חודש הגאווה והסובלנות בעיר והיא מאפשרת לבית הפתוח בירושלים להתמודד על כספי התמיכות רק בזכות פסיקת בית המשפט העליון. באופן שאינו מפתיע, גם לאחר פסיקת בית המשפט העליון העירייה יצרה מנגנונים תקציבים  מפלים, סוגייה העומדת לדיון בימים אלו בבית המשפט העליון.

השנה המדד בחן רשויות חדשות שהשתתפו בו לראשונה, שרובן זכו לציונים גבוהים על עשייה משמעותית לטובת חברי הקהילה הגאה. כך למשל, עיריית חריש דורגה במקום ה-22, יקנעם עילית במקום ה-29, אפרת במקום ה-31 ועכו במקום ה-37. עליות משמעותיות ביחס לקהילת הלהט"ב רשמו השנה גם עיריות נתניה, אשדוד, אור יהודה, חדרה, כרמיאל, אשקלון, טבריה, נהריה ועוד. מתוך הרשויות המקומיות, עיריות קיבלו בממוצע את הציון הכי גבוה - 58. מועצות אזוריות ומקומיות קיבלו שתיהן ציון ממוצע של 43 נקודות. ברמה הארצית, מוביל אזור המרכז (34 רשויות) עם ממוצע של 55 נקודות במדד. אחריו, אזור הדרום (12 רשויות) עם ממוצע של 49 נקודות במדד, ובמקום האחרון, אזור הצפון (26 רשויות) עם ממוצע של 44 נקודות במדד.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר: "הקהילה הלהט"בית, על כל גווניה, היא מאבני הפינה של הפסיפס הישראלי. תרומתה לחברה הישראלית ולמדינת ישראל מוכרת, מוערכת, וגם עשתה לה שם וכבוד בכל רחבי העולם. עלינו להמשיך ולפעול לכך שכל אזרח ואזרחית בישראל יחושו שזהותם מוגנת ומכובדת, ועל אחת וכמה – ביטחונם האישי והקהילתי. ידענו לאחרונה מספר אירועים בהם הקהילה הלהט"בית הייתה יעד לתקיפות – אישיות וציבוריות, והדברים האלה מזעזעים את כולנו וצריכים להניע אותנו לפעולה ערכית ומשמעותית, כי חביב אדם שנברא בצלם. בליבו של הדו"ח החשוב הזה נמצאת ההתקדמות המבורכת והמוערכת שקיימת בישראל בכלל ובשלטון המקומי בפרט בנוגע ליחס לקהילת הלהט"ב. זו לא הפעם הראשונה שהשלטון המקומי מוכיח שהוא ספינת הדגל שמובילה את ההתקדמות והמצפן שמכוון אותנו כעם וכמדינה אל יעד בטוח ומלא תקווה, ואני מברך על כך מעומק הלב".

יו"ר האגודה למען הלהט"ב הילה פאר מסרה: "הקהילה הגאה נמצאת בכל אזור בישראל, בכל המגזרים, ממגוון הקשת הפוליטית ובכל מקום. לא נוותר על קולנו ועל מקומנו בחברה הישראלית. הימים שבהם נאלצנו להסתיר ולהכחיש את זהותנו חלפו ואסור לאפשר שישובו עוד. דווקא עכשיו - כששיח השנאה נגד להט"ב מקצין ברחובות ומתוך הממשלה, נוודא שמהפכת השוויון רק תלך ותגדל עד שכל אחד ואחת מאיתנו ירגישו בטוחים להיות מי שהם ולהשמיע את קולם בכל מקום. בימים בהם מבקשים להחליש את השלטון המקומי המדד מראה כמה השלטון המקומי עומד כחומת המגן עבור הקהילה הגאה וכמה חשובים השירותים שהרשויות המקומיות מספקות לכל אזרח ואזרחית. במקומות בהם הממשלה נמנעת לבצע את תפקידה אל מול אזרחים ואזרחיות שכל רצונם שוויון והכלה, נמצאת הרשות המקומית ובזאת טמון כוחה. זו מהפכה מקומית גאה ואנחנו נמשיך אותה במיוחד בתקופה הקרובה עם אירועי הגאווה ברחבי הארץ שהם המחאה הגדולה ביותר בישראל לשוויון ולסובלנות".