דוח: הכיתות בישראל צפופות יותר; שיעור בעלי ההשכלה גבוה

מנתוני ה-OECD ל-2019 עלה כי שיעור בעלי ההשכלה העל תיכונית בישראל גבוה מממוצע מדינות הארגון וכי במערכת החינוך בארץ לומדים יותר שעות. חל גידול בשכר המורים - אך הוא עדיין נמוך מהממוצע

זמן צפייה: 01:22
ארגון ה-OECD פרסם היום (שלישי) את דוח מערכת החינוך בראייה השוואתית בין-לאומית, בו נבדקות 38 מדינות בעולם. רוב נתוני הדוח מתייחסים לשנת 2019, או לפני, ולכן אינם מתכללים בתוכם את השינויים במערכת החינוך שנגרמו בעקבות מגפת הקורונה. מנתוני הדוח עלה כי בתחום ההשכלה הגבוהה ישראל מובילה יחסית למדינות האחרות בארגון, כאשר אחוז המשכילים בעלי תארים על תיכוניים ואקדמאיים גבוה משמעותית - 50.2% לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 38%. עם זאת, עלה גם כי הכיתות בישראל צפופות יותר וכי התלמידים בישראל לומדים מספר שעות רב יותר מהממוצע של המדינות שנבדקו. ממוצע התלמידי בכיתות ביסודי ובחטיבות גבוה בכחמישה תלמידים מאשר ביתר המדינות. כמו כן, תלמידי היסודי בישראל לומדים כ-154 שעות בשנה יותר מהתלמיד הממוצע ב-OECD, ותלמיד בחטיבת הביניים לומד כ-62 יותר שעות בשנה. עם זאת, היקף השכות הרב לא הוכיח את האפקטיביות שלו שןכן הישגי התלמידים של ישראל במבחני פיזה לשנת 2018 הצביעו על ירידה. לכתבות נוספות בנושא >>  700 שקל בחודש לתלמיד: אלה הסכומים שמוציאים הישראלים על חינוך הלימודים התחדשו, התלמידים בבית – ושיעורי הזום מתקיימים בקושי
ילדים בכיתה
ילדים בכיתה | צילום: GettyImages/אימג'בנק
פער נוסף שנרשם לחובת ישראל הוא בעניין שכר המורים. חרף הגידול המתמיד בשכר המורים בישראל בחמש השנים האחרונות - שכרם עדיין נמוך מהממוצע של המדינות האחרות, כמעט בכל שכבות הגיל. משרד החינוך התייחס לממצא זה וציין כי "במסגרת הדיונים על הסכם שכר חדש למורים, בכוונתו לקדם את הנושא". עוד עלה מהדוח כי ישראל היא בין המדינות הבודדות שחוק חינוך חובה מתחיל מגיל 3, ועל כן שיעור הילדים שמקבלים חינוך מגיל גן הוא גבוה ביחס למדינות האחרות. כמו כן, ההוצאה הלאומית לחינוך באר. לאורך השנים 2012-2017 הייתה הגבוהה ביותר לשנה ממדינות ה-OECD ועמדה על 4.4% לעומת 1.6%. גם ההוצאה פר תלמיד גבוהה מזו של יתר המדינות ועומדת על 2.4%. ישראל דורגה במקום ה- 4 בהוצאה לחינוך ובגידול מספר התלמידים. במהלך אותן שנים, ההוצאה הציבורים על חינוך היית גבוהה פי 7 ביחס להוצאה הפרטית.
חזרה ללימודים
חזרה ללימודים | צילום: רויטרס
בדוח התייחסו גם למגדר אנשי החינוך בישראל, ועלה כי ישנן יותר מורות ממורים, אך בתפקידי הניהול ישנה עלייה בשיעור הגברים לעומת שיעורם בתפקידי הוראה - גם בישראל וגם ביתר מדינות ה-OECD. עוד עולה מהדוח כי שכרם של המנהלים והמנהלות בישראל גבוה יותר מזה של של ה-OECD. שר החינוך, יואב גלנט, ציין כי "מערכת החינוך היא המנוע הראשי של המשק הישראלי ותנאי לקיומה של מדינת משגשגת וחברה מתקדמת. מאז כניסתי לתפקיד הובלתי מדיניות ברורה של גמישות ניהולית ופדגוגית למנהלים ולמורים. אני מאמין מנהלים ובמורים שלנו ומוכן להקנות להם יותר משאבים וסמכויות כדי שייצרו מרחב עבודה חינוכי משוחרר ופתוח. אני מאמין שהדבר יוביל לשינוי בעיצוב דמותו של התלמיד ובמפת ההישגים הלימודיים של מדינת ישראל".
שר החינוך יואב גלנט עם תלמידים
שר החינוך יואב גלנט עם תלמידים | צילום: חדשות 13
"נגיף הקורונה אשר עלול להיות איתנו בשנה הקרובה, הביא איתו גם הזדמנות לשינוי משמעותי במערכת החינוך, ולראייה, רוב התלמידים ילמדו השנה בקבוצות קטנות של חצאי כיתות, כאשר ב-90% מבתי הספר לומדים למעלה משלושה ימים בשבוע", ציין. "משרד החינוך ישקיע השנה סכום תקדימי של כ- 1.2 מיליארד שקלים בתשתיות טכנולוגיות ובתקשוב בתי ספר ורכש אמצעי קצה". מנכ"ל  משרד החינוך, עמית אדרי, התייחס לממצאי הדוח: "ישראל מובילה בשיעור הלומדים שלה, ומבין המדינות הבודדות בעולם שחינוך חובה הוחל בה מגיל 3. היכולת של מערכת החינוך בישראל להחזיק את תלמידיה מוכיחה את מחויבותם ומסירותם של המנהלים והמורים כלפי התלמידים. לחינוך בגיל הרך חשיבות מכרעת בעיצוב דמותו של הילד, ולכן  המשרד בראשות השר ימשיך לעשות כל מאמץ כדי לצרף אל מערכת החינוך גם את הגילאים הנמוכים יותר מלידה ועד 3. מקומם אצלנו במערכת. זו מערכת שיודעת לייצר סטנדרטים חינוכיים גבוהים תחת בקרה ופיקוח".