אחד מכל שני תלמידים בתיכון מדווח: "הקורונה השפיעה עליי לרעה"

משרד החינוך פרסם היום (חמישי) את ממצאי סקר האקלים של בתי הספר שנערך בשנת הלימודים הקודמת על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, בתקופת הקורונה ומעט לאחריה - לפיו נמצא כי אחד מכל שני תלמידים בחטיבה העליונה מדווח כי הקורונה השפיעה עליו לרעה מבחינה לימודית, ולפחות 1אחד מכול שלושה תלמידים מדווח כי הקורונה השפיעה עליו לרעה מבחינה רגשית.

הסקר נערך בקרב תלמידי כיתות ה'-יא' והוא המקיף ביותר שהרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ביצעה לאורך השנים. ממצאי הסקר משקפים את ההשלכות הקשות של תקופת הקורונה שלוותה בסגרים, בבידודים, ניתוק מהחברים ומהמסגרת הלימודית.

עם החזרה ללימודים, המשרד נערך לתת את המענים הנדרשים לנוכח נזקי הקורונה. המענים נשענו על משובים, סקרים ומחקרים שנערכו על ידי השירות הפסיכולוגי ייעוצי, לשכת המדענית הראשית של המשרד וחוקרים נוספים ובהם פרופ' יוסי הראל פיש. הממצאים הצביעו, בין היתר, על עליה במצוקות הרגשיות, הנפשיות, קשיי שינה, קשיי אכילה וירידה בשביעות הרצון מהחיים.

לנוכח זאת, שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, הקצתה סכום של כחצי מיליארד שקלים לטובת התוכנית למניעת אלימות במערכת החינוך: "באים בטוב – לא מרימים ידיים", שנתנה מענה לקשיים ולמצוקות התלמידים, ולעלייה התכופה והחריגה של אירועי האלימות והתנהגויות הסיכון. התקציב שירת את בתי הספר לאורך השנה שנחתמה. לצד זה, התקציב הוקצה גם לטובת צמצום פערים במקצועות הליבה: שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים.

לדברי שאשא-ביטון: ”תוצאות סקר האקלים מציפות בצורה ברורה את מה שמערכת החינוך הרגישה ועדיין מרגישה, לאחר שנתיים קשות של קורונה. על כן, כבר בשנה שעברה השקענו כחצי מיליארד ש"ח בצמצום פערים, חלקם הגדול רגשיים וחברתיים, על מנת להתמודד עם ההשלכות הקשות. לבתי הספר, כבתי חינוך, תפקיד חשוב גם בעיצוב וטיפוח הצד הרגשי והחברתי של תלמידיה, שגם משפיעים באופן ישיר על הישגיהם הלימודיים. ממצאי הסקר, שמאפשרים לנו למקד את המענים הנדרשים במערכת, מסייעים לנו במשימה זו".

מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, מסרה: "ממצאי הסקר מצביעים על עומק הנזקים שהקורונה הותירה בתחום הרגשי והלימודי של תלמידי מערכת החינוך. הם מצטרפים לשורת הממצאים שהמשרד קיבל מניטור סקרים ומחקרים שהוא ערך בתחום בשנת הלימודים הקודמת. לנוכח תמונת המצב התחיל המשרד בשנה הקודמת למקד את העבודה במתן מענים רגשיים, חברתיים ולימודיים. נמשיך לעבוד עליהם ביתר שאת גם השנה, בין היתר באמצעות תכניות חדשות שייצאו לדרך".

בתוך כך, גם השנה ימשיכו בתי הספר לעסוק בצמצום הפערים, במיקוד על נושאי לימוד והיבטים רגשיים. לאור זאת, הקצתה שרת החינוך ד"ר שאשא ביטון תקציב נוסף בהיקף הקרוב ל-20 מיליון שקלים. תקציב זה יתמקד בפערים שצברו התלמידים במקצוע שפה, כפי שעלה מסקר "תמונת מצב" בשנה החולפת. למקצוע שפה חשיבות עליונה, שכן הוא מהווה את הבסיס לרכישת מיומנויות חיוניות להתמודדות עם מקצועות אחרים. ככל שיינתן מענה ממוקד למקצוע זה, הסיכוי לצמצם את הפערים ילך וייגדל.

לצד המענים הלימודיים, המשרד ימקד את העבודה גם בהיבטים רגשיים, חברתיים ובהגברה של תחושת השייכות למוסדות החינוך. לאור זאת, המשרד ימשיך להוביל תכניות הממוקדות בלמידה רגשית וחברתית בקרב מורים ותלמידים. אחת מהתכניות, "הכוחות שבדרך", תקנה לתלמידים ותתרגל עמם מיומנויות רגשיות וחברתיות המתייחסות למצבי חיים שונים. היא תעסוק בין היתר בבניית חוסן, חברות, סובלנות, מניעת אלימות, חינוך למניות בריאה, מניעת שימוש בחומרים ממכרים והתנהלות נכונה ברשת.

מנהלי בתי הספר יוכלו אף הם לתת מענים לקשיים הרגשיים באמצעות מערכת הגפ"ן והגמישות התקציבית שניתנה להם, כל אחד בהתאם לצרכים התואמים לבית ספרו. הם יוכלו לרכוש תכניות חיצוניות, להביא מומחים, יועצים חיצוניים או לרכוש כלים שיסייעו להם בתהליכי העבודה.

יש לציין כי מהתבוננות בנתונים ממבט על, נמצא כי לאורך עשור, עד שנת תש"ף, נרשמה על פי רוב מגמה של שיפור הדרגתי במדדי האקלים והסביבה הפדגוגית בכלל בתי הספר עם התייצבות בשנים האחרונות. הנתונים שנאספו כשנתיים לאחר פרוץ משבר הקורונה, מצביעים במרבית המקרים על הרעה בדיווחי תלמידים דוברי עברית בכל שלבי החינוך (יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה) ותלמידי היסודי דוברי הערבית. לעומת זאת, על פי רוב, בקרב תלמידי חט"ע דוברי ערבית נרשם שיפור משמעותי במדדי האקלים והסביבה הפדגוגית וללא שינוי בחט"ב.

באשר להשפעות הקורונה, כ-50% מהתלמידים בחט"ב ובחט"ע דיווחו כי הקורונה השפיעה עליהם לרעה מבחינה לימודית וכ- 40% מבחינה רגשית (יותר בקרב בנות ויותר ככל שעולים בשלבי החינוך). עם זאת, כ-30% ציינו כי הקורונה השפיעה עליהם לרעה מבחינה חברתית, ו-40% ציינו שלא הייתה עליהם השפעה כלל. תלמידים ביסודי פחות הושפעו לרעה בשל תקופת הקורונה והלמידה מרחוק לפי דיווחיהם.

בנוסף, מרבית התלמידים, כ- 70%, דיווחו על הרגשת שייכות לבית הספר, על יחסי קרבה ואכפתיות בינם לבין המורים ועל קשרים חברתיים טובים עם חבריהם. שיעורי הדיווח גבוהים יותר בקרב דוברי ערבית ועל פי רוב בשכבות הגיל הנמוכות. לצד זאת, תלמידים דיווחו גם על התנהגות לא נאותה בכיתה כגון, הפרעות, התחצפויות ואיחורים (כ-50%, יותר בקרב דוברי עברית) וגם על חשיפה לאירועי אלימות.

גילויי האלימות הנפוצים ביותר להם נחשפו התלמידים לפי דיווחיהם (כ-25%) הם קללות, העלבות ודחיפות, והנדירים יותר הם אלימות ברשת (כ- 6%). שיעורים גבוהים יותר של בנים דיווחו על אלימות על סוגיה השונים בהשוואה לבנות. עוד נמצא כי כ- 70% מבין התלמידים בכיתות ה'-ו', כ- 45% מתלמידי ז'-ט' ו- 35% מתלמידי י'-י"א דיווחו כי בבית הספר מעודדים אותם לשמור על אורח חיים פעיל ובריא.