מחקר: תוכנית תווי המזון לא יעילה - ומעלה חשש לאפליה

"מרכז טאוב" לחקר המדיניות הציבורית והחברתית בישראל, פרסם הבוקר (רביעי) את מסקנותיו ממחקר שבדק את יעילותה של תוכנית תווי המזון של משרד הפנים, להבטחת ביטחון תזונתי בקרב משפחות בישראל. התוכנית הופעלה לראשונה בתקופת הקורונה. במחקר, שנערך על-ידי פרופ' ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר, נמצא פער משמעותי ואפליה בין מספר המשפחות שקיבלו תווי מזון לבין מספר המשפחות שחיות מתחת לקו העוני ביישובים השונים. עוד נמצא כי 16% מהמשפחות בישראל סובלות מאי-ביטחון תזונתי ו-21% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני – נתונים חמורים מאוד בהשוואה למרבית מדינות הרווחה.

במחקר נמצא פער שלילי של כ-10% ביחס לממוצע הארצי בין שיעור המשפחות שקיבלו את הסיוע לבין שיעור המשפחות שחיות מתחת לקו העוני. ביישובים עם אוכלוסייה יהודית לא-חרדית הפער השלילי היה קרוב ל-9%, וביישובים הערביים קרוב ל-14% – כלומר פחות משפחות שחיות מתחת לקו העוני קיבלו את תווי המזון. הפער הגדול ביותר נמצא ביישובים בדואיים ועמד על כמעט 28%. לעומת זאת, ביישובים החרדיים הפער היה חיובי ועמד על כמעט 2% בממוצע – כלומר יותר משפחות חרדיות קיבלו תווי מזון מאשר מספר המשפחות שחיות מתחת לקו העוני ביישוב.

עוד על פי החוקרים, בראש רשימת היישובים ה"מקופחים" עומדת העיר ירושלים, שקיבלה כ-19,000 פחות תווי מזון לעומת המספר שהייתה אמורה לקבל לפי שיעור המשפחות מתחת לקו העוני בעיר, ואילו בני ברק, מודיעין עילית ובית שמש מובילות ברשימת הרשויות שקיבלו יותר תווים מאשר מספר המשפחות שחיות מתחת לקו העוני ביישוב. כמו כן, עלה החשש משימוש של פוליטיקאים בחלוקת משאבים ציבוריים כדי לעודד תמיכה פוליטית.

התוכנית ואופן הפעלתה ספגו ביקורות רבות, ולאחרונה הן נשמעו שוב לקראת הפעלתה הצפויה מחדש לקראת החגים בתקציב של מיליארד שקלים, ועתירה בנושא אף הוגשה לבג"ץ. השופטים החליטו שלא יעצרו את חלוקת התווים לשנת 2023, אבל הודיעו על הקפאת הכספים שיועדו ל-2024, כדי לפקח על אמות המידה שייקבעו לחלוקתם. המשנה לנשיאת העליון עוזי פוגלמן אמר: "לקראת 2024 יש לעשות חריש עמוק וביקוש מהמדינה לו"ז לגיבוש מודל חדש לחלוקת הכסף".

על-פי רוב, מדינות רווחה מעניקות קצבאות ומפעילות מערכות סיוע מגוונות, כמו הספקת ארוחות בבתי הספר, חלוקת סלי מזון או תלושים. בישראל נקטו בפעולות אשר כללו את הקמתה של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, הספקת ארוחות חמות בבתי הספר, תמיכה של משרד הרווחה והביטחון החברתי בעמותות מזון, וכן "המיזם הלאומי לביטחון תזונתי" של משרד הרווחה והביטחון החברתי, שסייע לכ-30,000 משפחות במהלך השנה החולפת.

מרכז טאוב הציע שלוש חלופות אפשריות להמשך ההתמודדות עם אי הביטחון התזונתי: חידוש תוכנית תווי המזון במתכונת משופרת אשר מעניקה תווים מספיקים לאורך זמן ולאוכלוסייה שמזוהה בבירור כסובלת מאי-ביטחון תזונתי; הרחבת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי; והרחבת תוכנית הביטחון הסוציאלי לאוכלוסיות מודרות.

על החשש שעלה מכך שפוליטיקאים ישתמשו בתוכנית עבור תמיכה בהם, אמר פרופ' גל: "הקליינטליזם הוא תופעה מוכרת בעולם, ובאירופה הוא נפוץ בעיקר בדמוקרטיות לא-ליברליות. ממצאי המחקר מעלים חשש שתופעה זו תשוב ותכה שורש בתחום הרווחה בישראל. כפי שהראינו במחקר, התוכנית העניקה העדפה ברורה ליחידים ומשפחות מאוכלוסייה המזוהה פוליטית עם המפלגה שבראשה עמד מי שיזם והוביל את התוכנית, ונעשה מאמץ גדול לקשור בין תווי המזון לבין הדמות הפוליטית שעמדה מאחורי התוכנית".

"תוכניות המיועדות לסייע לאוכלוסיות שחיות באי-ביטחון תזונתי ראוי שיובלו על ידי משרד הרווחה שנושא באחריות לנושא. כמו כן, על מנת להבטיח חלוקה יעילה של המשאבים יש להסתמך על הידע הקיים ולבנות תוכנית התערבות כוללת שתיתן פתרון לטווח הארוך ולא מענה חד-פעמי", אמר מנכ"ל מרכז טאוב ומי שהיה בעבר סמנכ"ל משרד הרווחה ניר קידר.

"לדעתנו, סיוע כספי מתמשך וליווי מקצועי הממוקדים במשפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי יעילים הרבה יותר מאשר חלוקה חד-פעמית של תווי מזון, וגם יש להם סיכוי גדול יותר לחלץ משפחות מהמצב הזה. אם התוכנית תופעל מחדש כמתוכנן, משנת 2024 ואילך יש לשנות את הקריטריונים לחלוקת התווים, כך שאוכלוסיות שחיות מתחת לקו העוני וסובלות מאי-ביטחון תזונתי יקבלו את המענה הנדרש", הוסיף.