הדו"ח החמור נחשף: אלפי ילדים נפגעו פיזית ונפשית בעקבות המלחמה
הדו"ח השנתי של המועצה לשלום הילד שופך אור על השפעות המלחמה על ילדים ונוער בישראל, בהן עלייה בעבירות אלימות בתוך המשפחה, כולל עבירות מין. לפי הדו"ח, 56 ילדים נרצחו בטבח 7 באוקטובר, ומעל 23 אלף ילדים הוכרו כנפגעי פעולות איבה בעקבות פגיעה בגוף או בנפש. מנכ"לית המועצה לשלום הילד: "בנסיבות הקיצוניות האלה, ברור שהילדים והנוער במדינת ישראל זקוקים נואשות לתקציב חברתי"
המועצה לשלום הילד פרסמה הבוקר (רביעי) את הדו"ח השנתי שלה על מצב הילדים והנוער בישראל בצל מלחמת חרבות ברזל. הדו"ח מתמקד בשנה הראשונה למלחמה וכולל נתונים על ילדים שנפגעו במהלכה באופן ישיר בפעולות טרור או בעקיפין. מנכ"לית המועצה לשלום הילד עו"ד ורד וינדמן אמרה בעקבות פרסום הדו"ח כי "בנסיבות הקיצוניות האלה, ברור שהילדים והנוער במדינת ישראל זקוקים נואשות לתקציב חברתי".
"בטבח ה-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה נרצחו 56 ילדים, 23,212 ילדים הוכרו כנפגעי פעולות איבה לאחר שנפגעו בגוף או בנפש", אמרה עו"ד וינדמן. "מדובר במספרים שהדעת מתקשה לקבל והנפש מתקשה לשאת. טראומת ה-7 באוקטובר, העובדה שעדיין ישנם חטופים בעזה, ביניהם גם הורים לילדים, והמלחמה המתמשכת - כל אלה מותירים בילדים ובנוער סימנים קשים ומדאיגים של מצוקות, חרדות ואתגרים נפשיים, חלקם קיצוניים מאוד".
נתוני הדו"ח מצביעים על כמות בלתי נתפסת של ילדים ונוער שנפגעו במלחמה: מאז תחילת המלחמה נרצחו 56 ילדים, 36 מהם ב-7 באוקטובר, 14 ילדים נרצחו מפגיעת רקטות, 4 ילדים נרצחו בפיגועים, ושני ילדים נרצחו בשבי החמאס. 359 ילדים ונוער התייתמו מהורה אחד עקב פעולות איבה נכון לפברואר 2025 ו-30 ילדים התייתמו משני הוריהם. נכון לסוף חודש מרץ 2025, ל-37 ילדים יש עדיין הורה בשבי החמאס.
הדו"ח גם עוסק בילדים שהוריהם נפגעו בעת שירותם בכוחות הביטחון. 612 ילדים ונוער יתומי כוחות ביטחון התייתמו מהורה אחד נכון ליולי 2024 ו-3 ילדים התייתמו משני הוריהם. נכון ליולי 2024, 1,014 ילדים ונוער שכלו את אחיהם במלחמה, מתוכם 559 ילדים שאחיהם חלל צה"ל וכוחות הביטחון ו-455 ילדים שאחיהם חלל פעולות איבה. בשנה הראשונה למלחמה מספר היתומים של חללי צה"ל עלה כמעט פי שלושה: ערב המלחמה היו 275 יתומים לחללי צה"ל על גיל 18, ובמלאת שנה למלחמה היו 789 יתומים לחללי צה"ל. בנוסף, במלאת שנה למלחמה גיל היתומים צעיר באופן משמעותי: ערב המלחמה היו כ-21% מהיתומים בגילאי לידה עד 9, ואילו במלאת שנה למלחמה 49% מהיתומים הינם בגילאי לידה עד 9.
מאז פרוץ המלחמה ועד פברואר 2025 הגיעו לבתי חולים 1,026 ילדים בגלל פגיעה שקשורה למלחמה. נכון לדצמבר 2024, 23,212 ילדים ונוער הוכרו בביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה כתוצאה מהמלחמה ונותרו עם נזק נפשי או פיזי. מתוכם, 2,952 ילדים הוכרו כנפגעי פעולות איבה כתוצאה מהמלחמה ונותרו עם נכות נפשית או פיזית משמעותית.
הדו"ח מתייחס גם למשפחות המילואים והמפונים: נכון ליולי 2024 כמעט אחד מכל 10 ילדים היה ילד להורה שגויס למילואים במהלך המלחמה. בשנת הלימודים תשפ"ד 38,628 תלמידים פונו מבתיהם, מתוכם 25,001 מאזור הדרום ו-13,627 מאזור הצפון.
"למלחמה מעגלי השפעה שחורגים מההשלכות הישירות הקשות שלה ואלה ניכרים, בין היתר, בכל מה שקשור לילדים בסיכון, ילדים נפגעי עבירות מין וילדים שחשופים לאלימות בבית", אמרה וינדמן. ואכן הדו"ח מצביע על כמה מגמות מטרידות: מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות נגד חיי אדם במשפחה (רצח, ניסיון לרצח, גרימת מוות ברשלנות, הריגה, עבירות אחרות נגד חיי אדם, כגון התעללות) עלה ב-122% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת (מ-9 תיקים ל-20 תיקים), כאשר 40% מהתיקים שנפתחו היו בגין עבירות של רצח ונסיון רצח.
מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין במשפחה עלה בכ-12% בשנה הראשונה למלחמה ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. עלייה ניכרת נרשמה גם בעבירות מין ברשת – עלייה של כ-80% בתקופה זו (מ-155 ל-276). בנוסף, מספר הילדים שנחקרו בהקשר של אלימות בין הורים עלה ב-28% בשנה הראשונה למלחמה לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.
הדו"ח בחן גם את כמות הילדים במצבי סיכון ומצוקה: מספרם של הילדים המוכרים לרווחה עלה בשנה הראשונה למלחמה ב-3% בהשוואה לשנה הקודמת. בנוסף, מספר הילדים המוכרים לרווחה שסווגו כילדים בסיכון עלה בשנה הראשונה למלחמה בכ-4.7% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. מספר הילדים שהוגדרו בסיכון אישי בגילאי 5-9 עלה בשיעור ממוצע של כ-14% בשנה הראשונה למלחמה לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, כאשר בקרב בני 6 נרשם גידול של כ-19% במספר הילדים.
לפי הדו"ח נרשמה גם עלייה במצוקות נפשיות, כך למשל מספר הפניות בתחום בריאות הנפש של ילדים בגילאי 17-2 בקופת חולים מכבי עלה בכ-19.5% בשנה הראשונה למלחמה לעומת התקופה המקבילה בשנה לפניה. מספר נסיונות ההתאבדות של ילדים שהגיעו למלר"ד ירד בשנה הראשונה למלחמה בכ-13% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, אך מספר ניסיונות ההתאבדות של ילדים עד 9 שהגיעו למלר"ד עלה בשנה הראשונה למלחמה ב-25%.
"בנסיבות הקיצוניות האלה, ברור שהילדים והנוער במדינת ישראל זקוקים נואשות לתקציב חברתי", אמרה וינדמן על הנתונים שפורסמו. "ואולם, אך לפני מספר ימים אושר תקציב 2025 וממה שניתן כרגע להבין ממנו, הוא מסתמן ככזה שמקצץ בתקציבים החברתיים הנחוצים כל-כך כגון בחינוך לגיל הרך; בתוכניות לילדים ונוער בסיכון; בהכשרות לגורמי מקצוע שמסייעים לילדים ונוער ועוד. כך לא נראה שיקום וכך לא נראה תיקון".
"היד הנעלמה לא תצליח לנחם ולחבק פעוטות במעונות היום או להושיט עזרה לילדים בסיכון או לנערות במצוקה רגשית, וניסיוננו מלמד שכוחות השוק אינם מספיקים כשזה נוגע להגנה על ילדים", היא הוסיפה. "אני קוראת למשרדים החברתיים לתעדף את צורכי הילדים והנוער במצבי סיכון ומצוקה גם אחרי הקיצוץ הרוחבי, להבטיח שהשירותים המיועדים להם לא יפגעו, לתת תשומת לב מיוחדת לגילאים הצעירים, לחזק באופן מסיבי את כוח האדם שעוסק בתמיכה בילדים ובנוער, ובמיוחד את הפסיכולוגים החינוכיים והעובדים הסוציאליים, תוך הבטחת תקינה הולמת ואיוש מלא של המשרות שלהם".
"לילדים ולנוער שהמועצה לשלום הילד פוגשת יש כוחות, חלקם אפילו אופטימיים למרות הכל, אבל הם זקוקים למדיניות ששמה אותם במרכז. התמיכה התקציבית המועטה מידי והשחיקה של השירותים החברתיים משתקפים היטב בשנתון. תקציב 26 שבפתח חייב להתחיל את השינוי. אם לא יחול שינוי בסדר העדיפויות החברתי-תקציבי, הנתונים הקשים של השנה הראשונה למלחמה הם רק קדימון להידרדרות רגשית-נפשית וחברתית, להעמקת פערים חברתיים ואף לסיכון ממשי הולך ומתרחב לחייהם של ילדים, לגופם ולנפשם".
