מצוקות, חרדות ואתגרים נפשיים קיצוניים: השפעת המלחמה על הילדים
המועצה לשלום הילד פרסמה נתונים מדאיגים במסגרת השנתון "ילדים בישראל 2025", שבמרכזו השפעות המלחמות על ילדים ונוער. בשנה השנייה למלחמה עלה מספר האבחנות החדשות של דיכאון, חרדה והפרעות אכילה: "כעת זקוקים הילדים יותר מתמיד למעטפת נפשית רחבה, למערכות ציבוריות חזקות ולגורמי מקצוע נגישים וזמינים"
"סימנים קשים של מצוקות, חרדות ואתגרים נפשיים, שחלקם קיצוניים מאוד, הם רק קצה הקרחון של השפעות המלחמה על מצבם הנפשי של הילדים והנוער בישראל": המועצה לשלום הילד פרסמה הבוקר (רביעי) נתונים מדאיגים במסגרת השנתון "ילדים בישראל 2025". במרכז הדו"ח: השפעות המלחמות על ילדים ונוער, והמנתונים עולה כי המצב הנפשי של ילדי ישראל נפגע בשנה האחרונה בצל המלחמה.
לפי הדו"ח, מספר האבחנות החדשות של חרדה בקרב ילדים בגילים 17-12 עלה בשנה השנייה למלחמה בכ-31% לעומת המצב בשנה לפני המלחמה וב-9% במקרי דיכאון. מספר האבחנות החדשות של הפרעות אכילה בקרב ילדים בגילים 17-12 עלה בשנה השנייה למלחמה בכ-23% לעומת המצב בשנה שקדמה למלחמה. כמו כן נרשמה עלייה של 8% בביקורים של קטינים במחלקות הפסיכיאטריות לרפואה דחופה.
"סימנים קשים של מצוקות, חרדות ואתגרים נפשיים, שחלקם קיצוניים מאוד, הם רק קצה הקרחון של השפעות המלחמה על מצבם הנפשי של הילדים והנוער בישראל", אמרה מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, "כעת, הם זקוקים יותר מתמיד למעטפת נפשית רחבה, למערכות ציבוריות חזקות ולגורמי מקצוע נגישים וזמינים".
בשנת 2023 התאבדו 14 ילדים. מדובר על עלייה של 40% לעומת השנה הקודמת, וב-75% מ-2021. מספר ניסיונות ההתאבדות לעומת זאת ירד ב-2024 בכ-5% לעומת שנת 2022. "מגמה מדאיגה במיוחד נרשמת שוב בקרב הילדים הצעירים", הוסיפה וינדמן, "דוגמא לכך ניתן לראות בנתונים על אובדנות. על אף שחלה ירידה בסך כל ניסיונות האובדנות בשנת 2024, בתוך שנתיים בלבד נרשמה עלייה חדה של כ-53% במספר ניסיונות ההתאבדות בקרב ילדים בגילאי 6-9 (מ-17 מקרים ל-26 מקרים)".
מגמה מדאיגה נוספת ניתן לראות בשיעור הפניות של ילדים ונוער לחדר מיון עקב שימוש בסמים (עלייה של כ-10%) ואלכוהול (עלייה של כ- 25%) ובעלייה של כ-14% במספר הילדים שנעדרו מביתם. “ניתן להניח שמצוקות אלו אף החריפו במהלך התקופה האחרונה שכללה את אירועי מבצע שאגת הארי", אומרים במועצה. וינדמן מוסיפה כי "ללא חיזוק משמעותי של השירותים הציבוריים וזמינות גבוהה של גורמי מקצוע: פסיכולוגים, יועצים חינוכיים, עובדים סוציאליים ומדריכי נוער, בעיקר בחינוך הבלתי פורמלי- שידעו לזהות מצוקה ולתת מענה ותמיכה מידיים, קיים חשש ממשי להעמקת פערים חברתיים ואף לסיכון הולך ומתרחב לגופם, לנפשם ואף לחייהם של ילדים".
מנתוני הדו"ח עולה כי 1,569 ילדים הגיעו לבתי החולים מאז טבח 7 באוקטובר ועד סוף 2025 בגלל פגיעה שקשורה למלחמה, כאשר 69 ילדים נרצחו בטבח 7 באוקטובר ובמלחמות שאחריו. מתוכם 44 בנים, ו-25 בנות. 6 מהם במהלך מלחמת שאגת הארי. כמו כן בשנת 2024 נרשמה עלייה של 151% בכמות הילדים שמקבלים גמלת נפגעי פעולות איבה לעומת שנת 2022.
עלייה מטרידה נרשמה גם בילדים נפגעי עבירה. לפי הדו"ח ישנה עלייה של 30% בשנת 2024 במספר התיקים בגין עבירות מין נגד קטינים במוסדות החינוך. באותה שנה נפתחו 2,806 תיקים בחשד לעבירות מין נגד קטינים, עלייה של כ-12% לעומת שנת 2023. מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין נגד קטינים בתוך המשפחה עלה ב-17%. בשנת 2024 נפתחו גם 946 תיקים על עבירות ברשת כלפי קטינים - עלייה של 30% מהשנה הקודמת. 35% מהתיקים הללו הם תיקי עבירות מין.
שיעור התלמידים שנשרו מהלימודים בשנת 2024 עלה גם הוא ב-30% לעומת השנה הקודמת. עיקר העלייה בחינוך העברי היסודי, והיא עומדת על 61%.
לדבריה של וינדמן, "לצד המצוקות הנפשיות, לילדים ולנוער יש כוחות ותעצומות נפש, שניכרו ביוזמות חברתיות, בהתנדבות ובסיוע לקהילה. רבים מהם, על אף המשברים הקיצוניים שמלויים את ילדותם, מצליחים לגלות חוסן. אך חוסן אמיתי של ילדים, עליו מדברים לעתים כה קרובות, נבנה דרך מערכות ציבוריות חזקות, זמינות ואיכותיות, שמסוגלות להיות שם עבורם לאורך זמן ולהושיט להם יד כשהם זקוקים לעזרה בסערות שמאפיינות את גיל הילדות והנעורים הפגיע, שהופך להיות פגיע הרבה יותר בעת מלחמה".