הנתונים הקשים על מצב הילדים בצל המלחמה: "המדינה נכשלה"
מנתונים שהמועצה לשלום הילד הציגה לנשיא הרצוג, עולה כי ערב 7 באוקטובר התקנים הפסיכולוגיים לא אוישו ומוסדות החינוך לא היו ממוגנים כנדרש. כמו כן, נרשמה עלייה בהיקף מקרי האלימות במשפחה. "היום, אנו זועקים את זעקת הילדים שנפגעו במלחמה", מסרה מנכ"לית המועצה ורד וינדמן. "נתוני השנתון מצביעים על הקשר הטרגי שבין חולשתן של המערכות הציבוריות ורשת ההגנה המדינתית על ילדים ערב הטבח, לבין היקף ועומק ההשלכות על מצבם"
במסגרת פרסום השנתון "ילדים בישראל 2023", המועצה לשלום הילד תציג היום (ראשון) לנשיא המדינה יצחק הרצוג נתונים אודות השפעות טבח ה- 7.10 והמלחמה על הילדים והנוער. הנתונים ישוו לנתוני אותם החודשים בשנת 2022.
מהנתונים עולה, כי ערב השבעה באוקטובר, 29% מהתקנים של הפסיכולוגים החינוכיים לא היו מאויישים. במחוז דרום, המצב אפילו היה חמור יותר: 36% מהתקנים לא היו מאויישים. כל זאת, כשמצבם הנפשי של ילדים ונוער במשבר חמור, שהתחיל עוד ערב אירועי השבעה באוקטובר והלך והחריף בעקבות אירועי הטבח והמלחמה.
בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, בשלושת החודשים הראשונים למלחמה חלה עלייה של כ-78% בשיעור הנערים, חברי קופת חולים מכבי, שאובחנו כסובלים מלחץ, ועלייה של כ-69% בקרב הנערות. בנוסף, בחודשים אלה הייתה עליה של כ-20% בקרב נערים ונערות שאובחנו כסובלים מחרדה.
כמו כן, מערכת החינוך לא הייתה ערוכה למצב החירום, גם בהיבט הבטיחותי: ערב השבעה באוקטובר, 26% ממוסדות החינוך לא היו ממוגנים כנדרש, 15% לא היו ממוגנים כלל. במחוזות הצפון והדרום- כ-20% ממוסדות החינוך לא היו ממוגנים כנדרש וכ-10% מהמוסדות החינוכיים לא היו ממוגנים כלל. בבתי הספר בישובים הבדואים 21% ממוסדות החינוך לא היו ממוגנים כלל.
מגמה מדאיגה הניבטת מהנתונים מתייחסת גם לאלימות כלפי ילדים במשפחה. בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, בשלושת החודשים הראשונים למלחמה חלה עלייה של 37% בדיווחים למוקד 118 על אלימות כלפי ילדים במשפחה. הסיבות לכך הן, בין היתר, תוצאה של 'סיר לחץ' שמאפיין את התקופה ושל היעדר מסגרות מסודרות ויציבות, ומחסור באנשי מקצוע שמוביל לכך ש'השמיכה קצרה' והיא מנותבת כולה לטיפול במצב החירום.
בנוסף, כ-116 ילדים נותרו יתומים בשל המלחמה; עבירות המין שהופנו כלפי קטינות וקטינים עלתה בכ-9%; ביקורי ילדים במיון פסיכיאטרי עלו בכ-19% ונסיונות האובדנות בקרב קטינים עלו ב-19%.
מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, אמרה בהצהרה לתקשורת: "תמונת המצב של הילדים בישראל בחודשי המלחמה הראשונים מלמדת במידה רבה על כך שהמדינה לא עמדה במבחן ההגנה על הילדים. נתוני השנתון מצביעים על הקשר הטרגי שבין חולשתן של המערכות הציבוריות האוניברסליות ושל רשת ההגנה המדינתית על ילדים ערב הטבח והמלחמה, לבין היקף ועומק ההשלכות על מצבם של הילדים"
עוד היא הוסיפה: "הניסיון המקצועי אף מלמד שהנתונים הקשים של ראשית המלחמה הם כנראה רק המבוא לתמונה הרת אסון, שתתבהר רק בהמשכו או בסופו של המשבר שפוקד אותנו. רק שינוי מחשבתי מוחלט ושינוי אסטרטגי כולל במדיניות הנוגעת לילדים יוכלו לשנות את התמונה ולהציל אותם ואותנו כחברה".
"הבוקר הזה אנחנו קודם כל משמיעים את זעקתם של הילדים אריאל וכפיר ביבס שעדיין בשבי החמאס, את זעקתם של 38 הילדים שנרצחו בטבח ה-7.10, את זעקתם של אלפי הילדים שנעקרו מביתם, ושל 19,407 הילדים שנפגעו, והוכרו ע"י הביטוח הלאומי כנפגעי פעולות איבה בגוף ובנפש - מספרים שהדעת לא יכולה לעכל והנפש לא יכולה לשאת. וצריך גם לומר בקול רם וברור, מגמות שליליות של שנים בעוני, בבריאות הנפש, בתחום הרווחה והסיכון לא התחילו בשבעה באוקטובר. אבל כשמצב חירום פוגש מערכות וכח אדם ציבורי שהורעבו משך שנים ורשת בטחון מחוררת - התוצאה כבר ידועה מראש".