דו"ח: 42% מבקשות שהוגשו מ-2016 להכרה בפוסט-טראומה לא טופלו
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם מחקר על הסחבת האדירה בהכרה של אגף השיקום במשרד הביטחון בבקשות להכרה בפוסט טראומה בשל השירות הצבאי. במחקר נמצא בין היתר ש-15 אחוז ממגישי הבקשות לפני 6 שנים טרם קיבלו מענה: "צורך לבחון לעומק את שלבי הטיפול"
נתונים עגומים: דו"ח מקיף של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמתפרסם הבוקר (שלישי) חושף את ההתנהלות האיטית והמסורבל באגף השיקום של משרד הביטחון בטיפול בבקשות שהוגשו בנושא פוסט טראומה בעקבות השירות הצבאי.
מהדו"ח, שנכתב לבקשת ח"כ קרן ברק (הליכוד), עולה כי 42 אחוזים מן הבקשות שהוגשו מאז שנת 2016 עדיין לא טופלו. בחלוקה לשנים, 15 אחוזים מהבקשות שהוגשו בשנת 2016 טרם טופלו, 26 אחוזים מהבקשות שהוגשו ב-2017, שליש מהבקשות שהוגשו ב-2018 ולא פחות מ-48 אחוזים מהבקשות שהוגשו בשנת 2019 עדיין לא טופלו.
עוד עולה מהדו"ח שנכתב על ידי חוקרת הכנסת ד"ר נורית יכימוביץ-כהן כי בשנים 2021-2016 (עד תחילת אוקטובר) הוגשו לאגף השיקום 3,795 בקשות להכרה במצב נפשי כלשהו – PTSD או אחד מהמצבים הנפשיים האחרים.
שנת 2017, כך לפי הדו"ח, הייתה שנת שיא עם 795 בקשות ובשאר השנים הוגשו בין 666-548 בקשות. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2021 הוגשו 641 בקשות ולכן יש להניח שמספרן של כלל הבקשות שהוגשו בשנה זו היה מן הגבוהים.
מרכז המחקר ביקש מאגף השיקום את הנתונים האלו גם בפילוח לפי עיסוק החייל (למשל לוחם או תומך לחימה); מאגף השיקום נמסר שאי-אפשר להפיק נתונים כאלו; בעבור 737 בקשות נרשם כי הן בגין נסיבות קרביות ואירועים טראומתיים, אך ייתכן שיש בקשות שמקורן בפעילות מבצעית של לוחמים והן לא סווגו כך במערכת הממוחשבת. חלק מבקשותינו לנתונים לא נענו, בלא שיינתן לכך הסבר: פילוח של הנתונים לפי מגדר ולפי גיל וכן הנתונים שביקשה חברת הכנסת ברק על הסובלים מ-PTSD שגם צורכים סמים.
בדו"ח נכתב כי אין בידי חוקרי הכנסת מידע שיכול להסביר את התמשכות ההליכים במקרים שבהם לא התקבלה החלטה במשך כמה שנים. "התמשכות הטיפול בבקשות מהגשתן ועד לקבלת החלטה של קצין התגמולים (אישור או דחייה) מצביעה על הצורך לבחון לעומק את שלבי הטיפול וצווארי בקבוק שאולי קיימים בו", אומרת ד"ר יכימוביץ-כהן.
בדו"ח הוצג כי במהלך השנים שיעור הבקשות בגין מצב נפשי שנדחו (מכלל הבקשות שהתקבלה בהן החלטה) קטן באופן הדרגתי מ-38% בשנת 2016 ל-13% בשנת 2021. במקביל לכך גדל שיעור הבקשות שאושרו. בכנסת ציינו כי לא ידוע האם הסיבה לכך היא שינוי בשיעור המקרים המתאימים לאישור בפועל, או שינוי מדיניות והגברת המודעות של הגורמים המחליטים לעניין המצב הנפשי.
בהמשך הדו"ח הוצגו נתונים על התפלגות האבחנות שאושרו לפי מצב פוסט-טראומטי לעומת מצב נפשי אחר. בשנים 2021-2016 נקבעה אבחנה של PTSD ב-1,140 מהבקשות (בגין מצב נפשי) שאושרו (76%) ושל מצב נפשי אחר ב-355 מהבקשות שאושרו (24%). בין שנת 2016 לאוקטובר 2021 הוגשו לבית המשפט 1,015 ערעורים על החלטות בבקשות שהוגשו בגין מצב נפשי.
בין שנת 2016 לתחילת נובמבר 2021: 738 ערעורים נדחו או נמחקו; 181 ערעורים התקבלו על ידי בית המשפט; 372 ערעורים הסתיימו בפשרה או הוחזרו לקצין התגמולים לבדיקה מחודשת. 278 ערעורים עדיין בטיפול בבתי משפט, וברבים מהם הטיפול נמשך כמה שנים.
ח"כ ברק, שהזמינה את המחקר, אמרה: "הדו"ח חושף נתונים מדאיגים שאי אפשר להתייחס אליהם בשוויון נפש. לא יתכן ש-42% אחוזים מן הבקשות שהוגשו מאז 2016 עדין בהליכי טיפול, יותר משש שנים ועדיין ללא הכרעות, זה לא מתקבל על הדעת, בוודאי לא כשמדובר בבריאות ילדינו".