נפגעות תקיפה מינית חוששות: "סגירת מרכז הסיוע תהיה אסון"

כל שנה נפתחת עבור מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מלחמה חדשה, לא על הזכויות של הנפגעות ולא על הטיפול והענישה של האנסים, אלא מצוקה ואפילו מלחמה כלכלית - כדי להישאר בחיים. המרכזים, בדומה למה שקורה במקלטים לנשים מוכות, מופעלים על ידי עמותות. המרכזים זמינים 24 שעות ביממה, הסיוע תמיד מגיע בעת חירום, ותפקידם ללוות את הנפגעות והנפגעים לאורך כל הדרך. ליווי נפשי וגם משפטי, ליווי בבית החולים ובמשטרה למי שבוחרות להתלונן. "אם לא מרכז הסיוע היום לא הייתי בחיים בכלל", סיפרה אסתר, בת 36, שעברה תקיפה מינית קשה לפני כעשור.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"הייתי במצב נפשי מאוד קשה עם רצון אובדני מובהק ומאוד ברור, וללא ההתערבות לא חושבת שהייתי קיימת היום בכלל", היא מוסיפה. אסתר נכלאה למשך יומיים, סבלה מטראומה קשה, ולא הסכימה לשתף פעולה עם המשטרה והרופאים, עד שאמא שלה ביקשה ממנה לנסות ללכת למסל"ן - מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בנגב. שם היא החלה את הטיפול והליווי שמרכזי הסיוע מעניקים לנפגעי נפגעת תקיפה מינית. היום התוקף שלה כבר השתחרר והיא ממשיכה לקבל מהם את הליווי. "אין תחליף לעבודה שלהם. פשוט אין. הם מצילים חיים, פשוט כך", היא הסבירה.

עם עליית המודעות לתקיפה מינית בשנים האחרונות היקף הפניות גדל, והמרכזים מספקים גם חינוך והכשרות במסגרות חיצוניות. המרכזים מפעילים באופן שוטף גם את קו החירום - 1202 - שפועל 24 שעות. את כל העבודה הזו מממנים המרכזים עם תקציב שנשחק, שמגיע רובו מתרומות, ועל מה שמגיע מהממשלה צריך להילחם כל שנה מחדש. אחרי שכבר העלו את התמיכה הממשלתית ל-8 מיליון שקלים במשך שנתיים, בשנה החולפת התקציב ירד ל-6 מיליון, והמרכזים מזהירים מפני קריסה.

מרכז הסיוע בנגב, 'מסל"ן', נמצא בסכנת סגירה: היקף התקציב שלו עומד על 4 מיליון שקלים. מיליון אחד מגיע מהממשלה והיתר מתרומות. בשנה האחרונה עקבנו אחר הקושי הכלכלי של המרכזים, עכשיו נראה שאחד המרכזים הגדולים, שנותן את המענה היחיד באזור הנגב והסביבה, עומד בפני סגירה. "הוועד המנהל רוצה לעצור את הפעילות למספר חודשים", סיפרה ליזה ניקולאיצ'וק, המנהלת של המרכז. "אי אפשר לא לשלם משכורות כמה חודשים, אף אחד לא יעבוד בחינם. גם ככה אנחנו רק 15 אנשי צוות ו-300 מתנדבות, איך זה אפשרי? אנחנו בחובות לספקים ולא מצליחים פשוט לגייס את הכסף".

"אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית להמשך פעילותנו ובאיום ממשי על המשך קיומו של הארגון"

ניקולאיצ'וק שלחה החודש מכתב לשרים וחברי כנסת בתקווה שיוכלו לעזור להשיג תוספת לתקציב, שתאפשר לארגון להתקיים. "בימים אלה אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית להמשך פעילותנו ובאיום ממשי על המשך קיומו של הארגון", כתבה. "אנו נמצאים במצב אבסורדי כשמצד אחד השטח מראה על עלייה בכמות הפניות למסל"ן, וישנה דרישה להרחיב את פעילות המניעה וההסברה, ומנגד נאלצנו לקצץ ולפטר אנשי צוות מקצועיים, ולהעמיס עבודה רבה על הצוות שנשאר".

ניקולאיצ'וק הבהירה במכתבה כי על המדינה לשנות את היחס למרכזי הסיוע. "אנו מקימות צעקה גדולה הקוראת למדינה להבין שפעילות מרכזי הסיוע היא נכס לחברה כולה. והיום הגיע הזמן שבו המדינה צריכה לאפשר למרכזי הסיוע להמשיך ולהתקיים בכבוד, בלי להיות מקבצי נדבות!".

אסתר שטופלה במרכז הסיוע בנגב לא מבינה מה אמורות נפגעות תקיפה מינית לעשות אם אכן המרכז יסגר. "זה אסון, שום מוסד ממשלתי לא יעמוד לא בלחץ ולא בעומס ולא יבצע את העבודה ואת הצלת הנפשות שהם עושים", אמרה. "אם מרכז הסיוע בבאר שבע יסגר זה יהיה אסון לכל האזור. אין עוד ליווי כזה, אני בקשר איתם עם היום, וכל נפילה הכי קטנה הם שם בשבילי. את משתקמת אבל את תמיד תהיי שם. תמיד".

ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ הגיב למצב המרכז: ״לעמותת מסל״ן חשיבות גדולה לחברה הישראלית. היא פועלת במקצועיות וברגישות יוצאת דופן, במקום שבו הממסד הממלכתי לא יכול לתת מענה. יחד עם גורמים איכפתיים נוספים, אנו פועלים אל מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי למצוא פתרון, אחת ולתמיד, לסוגיה כאובה זו. בעמותות כמו מסל״ן, שלוקחות אחריות, טמון החוסן החברתי של מדינת ישראל״.

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: מרכזי הסיוע אינם נמצאים במצב של סגירה ולא הגיעה אלינו שום פנייה בנושא למעט מכתבה של ליזה, מנהלת מסלן באר שבע, לגבי מצבה הכספי בעמותה. נציין כי משרד העבודה והרווחה מתקצב עשרה מרכזי סיוע הפרוסים ברחבי הארץ, תקציב זה ניתן דרך וועדת תמיכות על פי קריטריונים שהמשרד הציב ועל פי דוחות הביצוע של מרכזים אלו. מרכז הסיוע מסלן נכנס לגרעון מכיוון שארגון שתמך בהם בעבר הפסיק תמיכתו. בעקבות זאת, ובאופן חריג המשרד תקצב אותה כבר ברבעון הראשון במחצית מסכום התקציב השנתי המגיע לעמותה.