"יומן נעורים": למה הנוער של היום סובל מדיכאון?

מסקר הנוער שערך מכון "מדגם" עולה כי 1 מכל 4 בני נוער העידו על כך שחוו דיכאון או חרדה בשנה האחרונה. כשנשאלו על טיפול נפשי, 1 מכל 5 הודה כי הוא עבר או עובר טיפול שכזה. "גיל ההתבגרות הוא גיל מרתק, מורכב ביותר, סוער ביותר", מסביר יו"ר המועצה הלאומית למניעת התאבדויות פרופסור גיל זלצמן. "משחר ההיסטוריה זה הגיל שהיו בו הרבה צרות. גם הפרעות במצב רוח, גם פגיעות עצמיות, פגיעות באחרים, מרדנות, קושי במשמעת, בעיות בשינה, תמיד היו".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"התנהגויות שפעם היינו רואים רק בגילאי 16, אנחנו רואים היום בגיל 9 ו-10", מוסיף פרופסור זלצמן. "אם פעם ראינו אנורקטיות רק אחרי המחזור החודשי, היום אנחנו רואים הרבה לפני, אנחנו רואים בנים שסובלים מאנורקסיה, שבעבר כמעט ולא ראינו. אנחנו רואים הפרעות במגזרים שבעבר לא ראינו. למשל הפרעות אכילה בעבר כמעט לא ראינו במגזר החרדי והערבי".

כשליאור הייתה בכתה ז' היא חתכה את עצמה בפעם הראשונה בשירותים של בית הספר. היא סובלת מחרדה, פחד לא רציונלי, מנגנון הגנת יתר של הגוף. "זה לא עניין של ריגוש, כואב לך כל כך בפנים, זה משהו שאתה לא יכול להסביר ושאנשים לא יכולים להסביר", היא מתארת. "אז ברגע שכואב לך באופן פיזי זה פתאום נהיה ברור, מוחשי, קיים. אתה לא צריך סיפור חיים גדול או כואב, זה יכול לקרות לכל אחד".

על פי נתוני דוח המועצה לשלום הילד כ-12% מבני הנוער חשבו להתאבד, מעל 7% ניסו לפחות פעם אחת ו-4.5% נפצעו במהלך ניסיון ההתאבדות. בישראל מתאבדים בכל שנה 150 קטינים והמקרים הראשונים שמדווחים הם כבר בגיל 8.

"אני זוכר שבימים הראשונים של בית הספר לא הגעתי, תמיד פחדתי מהקטע שכל הפוקוס היה עלי", מספר ניר זינגר, תלמיד י"ב הסובל מחרדה חברתית. "היו פעמים שהלכתי לבית הספר, עמדתי בשער והגוף שלי פשוט עצר אותי. הייתה תקופה שנכנסתי לדיכאון ולא הלכתי לבית הספר חצי שנה, לא היה לי מצב רוח לצאת מהבית פשוט. גם בבית הספר וגם אחרי בית ההספר היה לי קטע של דיכאון כי אני רואה את כל הילדים ביחד עם החברים שלהם, ואני תמיד הייתי לבד בפינה ולראות את כולם זה נורא מדכא".

הסיבה להתאבדות - השפלה חברתית

במחקר שנערך בארץ ובדק עשרות מקרים הממצאים היו מטלטלים: ב-50% מהמקרים היה לפחות חבר אחד שידע על הכוונה אבל שתק. 20% מהמתאבדים הם בני נוער נורמטיבים, תלמידים טובים, מוקפים חברים, כאלה שהיועצת של בית הספר כלל לא הכירה. מה שמשותף לכולם היה ההשפלה החברתית: שיימינג, בריונות ברשת, תמונות פוגעניות. לרוב ההתאבדות אירעה שעות ספורות בלבד לאחר ההשפלה.

כל שינוי קיצוני אצל מתבגר צריך התייחסות - אומרים המומחים. מתבגר שהיה פעיל והפך שקט, מתבגר שהיה שקט והפך רגזן, עליה או ירידה בתיאבון או בשעות השינה הם סימנים לדיכאון ולאובדנות. והכי חשוב לא לפחד מהשאלה - לשאול את המתבגר אם יש לו מחשבות אובדניות.