נגעת - שילמת: מי תוקע את רפורמת התשלום באמצעות הטלפון החכם?

125 סניפי בנק נסגרו בשנים האחרונות והשאירו אותנו במרדף אחרי הכסף. בזמן שהבנקים נעלמים מהמרחב הציבורי, המספר של הכספומטים הפרטיים גדל רק בשנה האחרונה ב-450. אז איך עובדת השיטה שמונעת מאיתנו לשלם בקלות דרך האשראי ובמקום זה מחייבת אותנו בעמלות גבוהות בכספומט הפרטי? הבעיה מתחילה במזומן היקר. 40% מהעסקאות שנעשות כיום בארץ מתבצעות ממש כמו לפני אלף שנים, בשטרות של מזומן. אלא שמתברר שלא רק באמצעי התשלום הזה נתקענו הרחק מאחור. כדי שתוכלו תוכל לשלם בנגיעה וללכת בלי שתידרשו להוציא את הארנק, לזכור את הקוד הסודי, לגהץ ולחתום, צריך שהמכשיר הקטן שמעבירים בו את הכרטיס, "מסופון" שמו, יוכל לדעת לתקשר עם הכרטיס או עם הטלפון הנייד.

ולמה הטכנולוגיה הזו שמתאימה לפוסט-קורונה ומאפשרת פשוט להצמיד את הכרטיס או הטלפון למסופון ללא מגע יד אדם עדיין כמעט לא קיימת בישראל? החוק שאותו ניסתה לקדם רחל עזריה, ח"כית לשעבר ויו"ר ועדת הרפורמות, נועד לאפשר לכולנו לשלם בארנק דיגיטלי בכל מקום. לטענת עזריה, הבנקים מתנגדים כי "זה פותח את השוק לתחרות בין-לאומית והבנקים בישראל מעדיפים שלא תהיה תחרות". ובזמן שאנחנו רודפים אחרי השטרות, בכל העולם עברו מזמן לשלם כך. במסעדות, בסופר, בבית מרקחת, ואפילו במונית – כמעט כל עסק יוכל לקבל את התשלום עם ארנק דיגיטלי של "אפל פיי", "גוגל פיימנטס", "עליפיי" או "וויצ'ט" הסיני.

כדי שנוכל לשלם בשיטה שעבור רבים בעולם כבר הפכה לנורמה, צריך לחבר את המסופונים של דן לתקן אבטחה שנקרא "אי-אם-וי". מאחורי המושג הזה מסתתרים מאות מיליוני שקלים שהרוויחו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי בזמן שהמשכנו לגהץ. דן סופר, מנכ"ל ווריפון ישראל, ציין כי "הרשות הפלסטינית כבר מ-2012 עם "אי-אם-וי" מלא. ניגריה, מלזיה, כמעט כל מדינות אפריקה". וכאן, באומת הסטארט-אפ, עדיין אי אפשר לשלם עם ארנק דיגיטלי. וכל יום שעובר הוא עוד יום שבו מאות אלפי גיהוצים שלנו נעשים דרך הבנקים, גם אם הם לא קוראים לעצמם כך. עזריה ציינה כי "ככל שהזמן נדחה זה טוב יותר עבור הבנקים הקיימים, שהם פתחו את האופציות הישראליות".

מה שהתחיל כאפליקציות תמימות להעברת כסף בין חברים התגלה מהר מאוד כדרך המתוחכמת של הבנקים לנצל את הזמן עד שייכנסו לכאן כל הארנקים הדיגיטליים מחו"ל ולהרגיל אותנו בינתיים להישאר אצלם בארנק. 20% מהעסקאות של רשת דומינו'ס לדוגמה עוברות כיום דרך האפליקציה של בנק הפועלים, ובעצם הפכה לארנק דיגיטלי לכל דבר. עידן פרידמן, סמנכ"ל שיווק דומינוס פיצה, ציין כי "בסופו של דבר, בכל מקום שאתה ואני נצעד, אנחנו פשוט נפתח את הטלפון שלנו ונעביר ב'ביט', ב'פייבוקס', ב'פפר', את התשלום". כל זה קורה בזמן שכולנו ישנים. בנק ישראל לא התעורר בזמן כדי שהארנקים הדיגיטליים מחו"ל יוכלו לתקשר עם המסופון של דן, בעלי החנויות המשיכו לגהץ בעיניים עצומות - ואנחנו שילמנו את העמלות. היחידים שכרגיל קמו ליום עבודה היו הלוביסטים של הבנקים וחברות האשראי שהמשיכו לחגוג.