"בהתחלה לא ידעו איך לאכול אותי": פרידה ממלך הפופ הישראלי
צביקה פיק היה הרבה יותר מזמר, יוצר ומלחין - הוא זכה לכינוי "המאסטרו", והצליח להגיע לכל בית בישראל. מכונת להיטים של איש אחד. במעל ל-50 שנות הקריירה שלו הוא לא הפסיק ליצור. מהפסנתר של פיק יצאו נכסי צאן הברזל - שהפכו לפסקול חיינו
"מוזיקה, ללב היא חודרת", כתב ושר צביקה פיק – וידע על מה הוא מדבר. פיק, היה הרבה יותר מזמר, יוצר ומלחין. הוא זכה לכינוי "המאסטרו", והצליח להגיע לכל בית בישראל. מכונת להיטים של איש אחד. הבוקר (ראשון) מכונת הלהיטים הזו הפסיקה לנגן. לפני הצהריים נמצא פיק בביתו כשהוא ללא רוח חיים, בן 72 במותו. הלווייתו תתקיים מחר בבית העלמין ברמת השרון, בחיק משפחתו וקרובים בלבד.
לאורך חייו הוא לא הפסיק ליצור. מהפסנתר של מלך הפופ הישראלי יצאו נכסי צאן הברזל שהפכו לפסקול חיינו: מ"מעלה מעלה" ו"מרי לו" שפרצו את הדרך – ועד ל"שיר הפרחה" הנצחי ו"דיווה" שהביא לישראל את האירוויזיון.
האומן הצבעוני בעל המראה השונה והמוזיקה הייחודית מעולם לא ניסה להתאים את עצמו למיינסטרים, למה שאחרים ציפו ממנו, ותמיד הביא קול אחר, מנגינה שונה, ובעיקר רצה להדליק את הקהל במוזיקה. ההצלחה לא הגיעה ברגע אבל כשפרץ - הפך אט-אט לאחד האומנים המובילים בישראל.
עם הזמן, המגה-סטאר הראשון בישראל הפך גם לכוכב טלוויזיה, שחקן ושופט זכור בתוכניות ריאליטי – עד שלפני ארבע שנים לקה בשבץ מוחי שפגע בו קשות. כנגד כל הסיכויים הוא חזר לדבר וגם להופיע, והיום, כאמור, נדם קולו.
פיק נולד בשנת 1949 בעיר ורוצלב שבפולין בשם הנריק פיק, ובגיל 5 כבר החל ללמוד מוזיקה קלאסית. בגיל 8 עלה לישראל עם משפחתו, על חוויותיו כעולה חדש הוא סיפר בראיון ליאיר לפיד: "בארץ אנשים נותנים לך את ההרגשה שאתה עולה, שאתה לא מפה. אנשים מביאים אותי בתור דוגמה לישראלי, אבל אתה תמיד קצת לא שייך. כשהייתי ילד, ניסיתי בכוח להיכנס לתנועות נוער, אין תנועת נוער שלא הייתי בה. כולם באו עם סנדלים ושרוכים, ואני באתי עם ה... וחולצה מכופתרת. כל החיים שלי רציתי להיות צבר, עד היום. זה לא הולך". מורתו בבית הספר הייתה זו ששינתה את שמו לצבי, והוא החליף לצביקה.
את דרכו המוזיקלית החל בסוף שנות ה-60 בלהקת הקצב "השמנים והרזים" עם הסולן עוזי פוקס, ופרץ לתודעה כאשר נבחר בשנת 1970 לגלם את קלוד, התפקיד הראשי במחזמר שיער. אמני ישראל ופוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית חלקו לו היום כבוד וספדו לו, ביניהם גם נשיא המדינה וראש הממשלה. דנה אינטנשיונל שיתפה פוסט ארוך, בו הביעה את צערה על הקרע שהיה בהם לאחר זכיית השיר שכתב לה פיק לאירוויזיון 1998, "דיווה", השיר שזיכה את ישראל במקום הראשון.
"ההצלחה הכי גדולה בקריירה של שנינו והשבר הגדול ביחסים בינינו", כתבה אינטרנשיונל בהתייחסה לשיר, "כשנפגשנו התחבקנו וצחקנו על הריב התקשורתי אבל מאז לא עבדנו ביחד. לפני חודש שי אמר לי שהוא קבע איתך מפגש. שנבוא אליך הביתה. אין לך מושג כמה שמחתי. לא הספקנו. הופתעתי הבוקר מעוצמת הכאב כשקבלתי הבוקר את הבשורה. בכיתי. שנים שלא הצלחתי לבכות ופתאום זה השתחרר".
בראיון לאלי יצפאן, סיפר פיק כי "עד לדיווה לא הייתה תקופה טובה", אך לאחר הזכייה קיבל שוב הכרה ציבורית רחבה, וחיבה רבה מהקהל: "זה נעים להרגיש שוב פעם את ההצלחה, את האהבה של הקהל למוזיקה".
לפני ארבע שנים כאמור עבר שבץ מוחי, "לא יכולתי לדבר", סיפר אז פיק בריאיון, "לקח זמן עד שלמדתי את כל העברית מההתחלה". לאחר שיקומו בפסטיגל ערכו עבורו מחווה יוצאת דופן עם 160 הופעות שבהן הוא היה במרכז. לאחרונה רצה פיק לחזור ולהופיע, קבע חזרות ואף היו כבר תאריכים, אך לצערו של הקהל, זה נדחה שוב ושוב.