ממצעד החיים ועד טקס המשואות: מסע עם יהודה פוליקר

בשבוע האחרון עבר פוליקר תהליך מטלטל: מהביקור במחנות ההשמדה בפולין ועד הרגע המרגש בערב יום העצמאות. הזמר האהוב נזכר בילדותו הקשה ובגמגום ומספר עד כמה אוהב את ישראל: "אין מקום אחר"

זמן צפייה: 17:49
הזמר והיוצר יהודה פוליקר, מסמל עבור רבים את רוח הקוממיות הישראלית. השנה הוא נבחר להדליק משואה בטקס השנתי ביום העצמאות בהר הרצל. בילדותו, גדל פוליקר בבית קשה יום עם שני הורים ניצולי שואה. לאורך רוב חייו, סבל מגמגום קשה ומחוסר ביטחון, שהצליח להשיל מעליו רק בשנים האחרונות. "כשהיו ריאיונות של 'בנזין', כל הלהקה דיברה ואני שתקתי. לא יכולתי להגיד מילה. אחר כך הכרתי מישהי שמטפלת, והיא שינתה לי את החיים". השירה, שאליה מחובר כל כך, סייעה לו לבטא את הקושי שעמו התמודד בצל סיפורי אביו כניצול שואה, אולם גם אפשרה לו, מסתבר, להתבטא ככל האדם: "כששרים, לא מגמגמים. אין דבר כזה. כל מגמגם כשהוא שר, נפתח הפילטר הזה, השסתום, המעבר הזה נפתח – ואין גמגום". כתבות נוספות בנושא: פוליקר באושוויץ: "משמעות השירים כששומעים אותם פה, היא אחרת" "סמל לניצחון הרוח הישראלית": יהודה פוליקר ידליק משואה "בהצדעה לרוח הישראלית": אלו משיאי המשואות בטקס יום העצמאות
יהודה פוליקר במצעד החיים
יהודה פוליקר במצעד החיים | צילום: יוסי זליגר
בשבועות האחרונים השתתף, לראשונה בחייו, במצעד החיים בפולין. אך על אף שנדמה שרצונו להשתתף במסע הוא מובן מאליו, כשהוצע לו להצטרף, חשב תחילה לסרב. "כששאלו אותי אם אני רוצה לנסוע, אמרתי לא, מה כבר אושוויץ יכול לחדש לי?", סיפר פוליקר, "כי אני בעצם גדלתי בבית שאבא שלי תיאר לי את המחנות לפרטי פרטים, את כל הזוועות. אני הייתי הכותל שלו". על אף שגרם ללא מעט מהישראלים להתאהב במוזיקה היוונית שמלווה את יצירותיו, מבהיר פוליקר - החיבור לתרבות הישראלית חזק בהרבה. "אני מרגיש אמנם שייך לתרבות שספגתי בבית, אבל אני צבר, אני ישראלי. אין מקום אחר. אני אוהב את המדינה מאוד מאוד", סיכם פוליקר. בעקבות מצעד החיים וטקס המשואות החליט פוליקר לקיים מופע נוסף של "30 שנה לאפר ואבק" - 31.7 בהיכל התרבות תל אביב.