כשפגשתי את כוכבי "מבצע סבתא" בבית קברות - ולא הפסקתי לצחוק

כשיצאתי עם הצלם, דודי לזר, לצלם כתבה שתציין 20 שנה לסרט "מבצע סבתא", הגענו לבית הקברות בקיבוץ יקום, שם צולם הסרט. עמדנו שם והסתכלתי בחשש על דודי, שעמד עם המצלמה על הכתף. "אתה בסדר? אתה רוצה שאלך לרכב להביא לך חצובה?", שאלתי בדאגה. "הכול מצוין", השיב בחיוך רחב, "מה קרה?". "אתה רועד מצחוק", עניתי חצי צוחק חצי דואג, "אני מפחד שבחדר העריכה אני אגלה שהתמונה רועדת". למרות שמדובר בבית הקברות, צחקנו ללא הפסקה באותו היום.

הכתבה עסקה באחת הקלאסיקות הישראליות הכי גדולות, ולכבוד חגיגות ה-20 לצאת הסרט, ראיינו בפעם הראשונה את שלושת האחים המקוריים – דרור, רן וטל שאול, שעל סיפורם האמיתי מבוססת העלילה. הריאיון הזה התאפשר כי טל שאול, שכולנו מכירים כ''קרמבו'', השתחרר אחרי שנים ארוכות בכוחות הביטחון (היה מפקד יחידת המסתערבים "שמשון" וראש אגף בשב"כ), ואפשר היה סוף סוף להראות את פניו ולספר את הסיפור המלא.

לכל כתבות "רגע אחד מתשע"ט" - כתבי חדשות 13 חוזרים אל הרגע המשמעותי שלהם במהלך השנה החולפת

"מבצע סבתא" הוא קאלט: סרט שצופים בו עשרות (אם לא מאות) פעמים, סרט של מילואים, של חבר'ה שמכירים אותו בעל פה (במיוחד קיבוצניקים). משפטים כמו "סבתא חיה מתה" וכמובן "מתחילים הכי מהר ולאט לאט מגבירים" נשמעים עד היום, מלווים בצחוק מתגלגל וחיוך של נוסטלגיה גם 20 שנה אחרי שהסרט יצא. ועדיין – הסיפור האמיתי שסיפרו לנו טל, רן ודרור שאול כיצד קברו את סבתא שלהם מצחיק הרבה יותר במציאות מאשר בסרט.

עם זאת, חשוב להבין ש"מבצע סבתא" הוא יותר מקומדיה, ויש בו עוד שני אלמנטים חשובים. הראשון הוא אהבה –שלושה אחים שידעו ילדות לא קלה, והיחד שלהם מנצח ומסייע להם להתגבר על כל מכשול. המרכיב השני – ביקורתיות, זה לא סתם סרט ביקורתי, אלא כזה ששוחט הרבה פרות קדושות – הישראליות, הקיבוץ וצה"ל עוברים שחיטה כשרה מול המצלמות, אלא שהסרט הזה עושה זאת באהבה, בליטוף, בערגה, ומזכיר שלמרות הביקורת – קרו גם הרבה דברים טובים לאורך הדרך, כמו שאמר לי רן שאול, האח הבכור (שהוא ההוגה והמתכנן של מבצע סבתא המקורי): "כשהקיבוץ הודיע לי שהם לא יכולים לקבור את סבתא לא חשבתי שדפקו אותי, או עשו לי משהו רע. הם היו טובים אליי כל השנים וידעתי שעכשיו הם עושים את מה שהם יכולים".