פרס ישראל לתיאטרון יוענק לשחקן והבמאי עודד קוטלר

שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, הודיעה היום (חמישי) על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב, השחקן והבמאי עודד קוטלר. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של מר אבי נשר ובהשתתפותם של החברים יונה אליאן, טליה פז ורוני קובן.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב מוענק למר עודד קוטלר על פועלו והישגיו פורצי הדרך בתחום התיאטרון הישראלי כשחקן, במאי ומנהל אומנותי. קוטלר ייסד וניהל ויצר מסגרות חלוציות, שנתנו מקום למגוון קולות, הרחיבו את גבולות הרוח הישראלית, ואפשרו את התפתחותה ושגשוגה של המחזאות הישראלית המקורית".

עוד הדגישה הוועדה כי: "קוטלר שמופיע, בהצלחה ובכישרון מרובים, על הבימות שלנו כבר יותר מששים שנה ממשיך לחדש, לרענן ולהעשיר עד היום את הסיפור הישראלי".

עודד קוטלר אמר הערב לחדשות 13: "כשאתה עושה עבודה במשך שנים מלוות אותך ברכות ונאצות, היום היה חלקה של הברכה. אני שמחתי, בצד זה שהורידו את אפי שעכשיו יש ברכה. אני לא בטוח שהייתי מקבל אם זאת הייתה הממשלה הקודמת. הוכיחו שאפשר לתת פרס גם לדעה שמאלנית, לא נתקלתי בהחרמה. כנראה שנערך שינוי".

כזכור, בשנת 2015 עורר קוטלר סערה כשתקף בחריפות את שרת התרבות דאז מירי רגב, בכנס חירום שהתקיים נגד הממשלה, מחשש לצעדים שיגבילו את האמנים בישראל. "תארי לך גברת רגב את עולמך שוקט ללא ספר, ללא מוזיקה, ללא פואמה, עולם שאין מפריע בו אין מפריע ללאום לחגוג 30 מנדטים שאחריהם צועד עדר של בהמות מלחכות קש וגבב", ביקר קוטלר את פועלה של השרה.

חברת הכנסת מירי רגב כתבה בחשבון הטוויטר שלה בעקבות זככיתו של קוטלר: "פרס לעודד קוטלר משמעו מתן פרס לפילוג ישראל. הענקת פרס ישראל לעודד קוטלר אינה אלא יריקה בפרצופם של מרבית אזרחי ישראל. האיש אשר קרא לנו עדר של בהמות מלחכות קש וגבב, המייצג יהירות, התנשאות ושיסוי, אינו יכול להתהדר בפרס ישראל. בושה".

קוטלר, שנולד בשנת 1937 בתל אביב, החל לשחק עוד בילדותו ובגיל 14 כבר ייסד את תיאטרון הנוער "קלעים", שהוכר לאחר זמן קצר על ידי עיריית תל אביב כתיאטרון הנוער העירוני. בגיל 17 קוטלר כבר הוזמן לשחק בתיאטרון "האוהל", שם החל את דרכו כשחקן מקצועי. בצבא עבר טירונות קרבית, אך שובץ להפתעתו בלהקת פיקוד מרכז.

בשנות ה-60 זכה במלגת לימודים מטעם מוסד יוקרתי ללימודי תיאטרון בניו-יורק, ואחרי תום לימודיו אותם סיים בהצטיינות שב לשורות "הקאמרי", הפעם גם כבמאי, כשהצגתו הראשונה כבמאי הייתה "צ'יפס עם כל דבר" של ארנולד ווסקר, שזכתה לשבחי הביקורת ולהצלחה רבה בקרב הקהל. בנוסף לעבודתו כשחקן ובמאי החל להופיע גם בסרטים וביניהם הסרט "שלושה ימים וילד" מאת א.ב יהושע, עליו זכה בפרס היוקרתי של פסטיבל הסרטים בקאן - פרס השחקן הטוב ביותר לשנת 1968.