החברים של נטאשה נערכים לשוב לשגרה - ומותחים ביקורת על הממשל

רגע לפני החזרה לבמה, החברים של נטאשה התכנסו היום (שלישי) יחד לחזרה. החזרות האלה אמורות היו להיות הסמן של הסוף, של הדקה השפויה שסוף-סוף מתקרבת. "כאילו לא נפרדנו. זה זרם ככה. אני נהניתי גם משגרה של עבודה", סיפר ארקדי דוכין, "פתאום אתה בן אדם נורמלי שקם בבוקר ולא חוזר לישון. הולך לעבוד. כי שלושה חודשים לא עבדנו".

החברים של נטאשה הם הראשונים שיחזרו להופיע בקיסריה ב-25 ביוני במופע שבו כל הלהיטים הכי גדולים שלהם לאורך השנים. אתמול, הם קיבלו עם כולם יחד את הידיעה כי החזרה לשגרת ההופעות נדחית. מיכה שיטרית מתח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה ואמר כי "אני לא באתי לדבר תרבות. ה-120 האלה שיושבים שם לא מבינים תרבות. הם לא שמים קצוץ על תרבות, אף פעם לא שמו על תרבות. האנשים האלה חסרי תרבות. כל הממשלה הזאת. אני כועס מאוד, ואני מבטא קול פה של הרבה מאוד משפחות עם ילדים ואנשים עובדים. לפחות רבע מהמובטלים עכשיו קשורים לתעשייה שלנו. כל הזמן מתגאים על הכלכלה ועל החוזק. מי שם עלינו בכלל?".

דוכין הוסיף כי "אני אישית, בגלל שהשואה נושבת לי בעורף, אז אני כבר מחפש לעשות פיתות, לעמוד באיזה דוכן, לא יודע". ז'אן פול זימבריס אמר כי "לא סופרים אותנו. לא סופרים אותנו כבני אדם, עזבו כאמנים". וגם מיקי הררי הצטרף לביקורת ואמר: "אני שמעתי שאמרו, אם האמנים קשה להם, שיחליפו מקצוע. אז כאילו הם רוצים לראות עכשיו, בוא תראה את ארקדי מוכר פיתות". חברי הלהקה שחוגגים כבר שלושים שנה יחד וגם לחוד חזרו בגדול במופע "רדיו בלה בלה" שמשך אליו עשרות אלפי אנשים. עכשיו את המופע הזה הם יצרו במיוחד לימים שאחרי הקורונה ומכאן גם שמו, "בדקה אחת שפויה".

מיכה שיטרית סיפר על המופע: "יש איזה שהם רגעים שאתה יכול לצייר לך איזה אופק ומשהו נפתח, ואוניות הצער טובעות ויש איזשהו עתיד שאפשר לצייר אותו ולרגע התחלנו לחשוב שהנה, מבצבץ שם, וההופעה הזאת בקיסריה עם הים והמקום הפתוח הזה, אמרנו אולי באמת זה יסמן איזשהו זמן". להופעה נותרו כרטיסים אחרונים והחברים של נטאשה מקווים לראות מולם את החיוכים של הקהל, ולחצות יחד על הבמה את הגבול מהסגר לשגרה.