לא רק נער פוסטר: מייקל לואיס על המשברים בחייו - והחזון לעתיד

השחקן והדוגמן, שלאחרונה התבלט בעיקר בשל אתגרי רשת פרובוקטיביים - מנסה כעת לייצר תדמית אחרת. בגלגול הנוכחי שלו הוא יזם שלא בוחל בעבודה קשה, גם בדוכן המיצים שלו. "הפכתי למוצר מתוכנת"

זמן צפייה: 10:49
אם ציפיתם לעוד כתבה שתעסוק בריבועים בבטן, סרטונים ברשתות החברתיות או באתגר רשת פרובוקטיבי שכל המדינה מדברת עליו, למייקל לואיס יש חדשות בשבילכם. לואיס מודל 2020 יעשה הכול כדי שלא תסתכלו עליו יותר כאובייקט. בגלגול הנוכחי שלו הוא יזם שלא בוחל בעבודה קשה גם בדוכן המיצים התל אביבי שלו. נער הפסוטר האולטימטיבי מבקש למצב את עצמו כעת, לא רק כמבוגר אחראי, אלא גם להשלים בגיל 33 את הפרק החסר בביוגרפיה, גיוס לצה"ל, כרטיס הכניסה המתבקש אל לב הקונצנזוס הישראלי. "אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות בשביל מייקל לואיס", סיפר. "15 שנה אני בתודעה, ואנשים לא יודעים מי זה מייקל, וזה מה שאני. זה התיקון שלי". עד שבצבא יחליטו אם ואיך לגייס את לואיס, הוא מעביר את הזמן בווילה המרווחת בהרצליה פיתוח עם שלושה חברים רווקים, ארבעה כלבים וחתולה. סוג של משפחה אלטרנטיבית. אולי תיקון לחיבוק שמעולם לא קיבל מאביו, טייס הקרב, שהלך לעולמו לפני כשנה. "אני חושב שבאיזשהו מקום הוא קינא בי כי עשיתי יותר כסף ממנו, כי הגשמתי לו את כל החלומות שהוא היה רוצה להגשים בעצמו שהוא לא הגשים. לא, לא פרגן לי. הוא תמיד אמר לי שאני עושה את הדבר הלא נכון", שיתף. גם בלי הרוח הגבית של אבא הוא הצליח איפשהו באמצע שנות ה-2000 לבסס עצמו ככדורסלן וכדוגמן הלבשה תחתונה, אבל עדיין לא היה בשל ממש להתמודד עם הפרסום. "הפכתי למוצר מתוכנת. אמרו לי מה להגיד, הכול היה מאוד מתוכנן, אבל גם מאוד שקרי".
מייקל לואיס
מייקל לואיס | צילום: חדשות 13
לואיס הרגיש לגמרי בודד במערכה והרחיק עד ניו יורק כדי לחפש לעצמו שם ייעוד חדש בחיים, אך סיפר כי "לא נהניתי אפילו לרגע אחד. מצאתי את עצמי ישן על ספסל לילה אחד בניו יורק, ברגע הזה הבנתי שאני לבד בעולם. הרגע שאני מבין שאני לבד, ואני לא בן אדם שאוהב לבקש עזרה. מאוד רציתי לוותר. מאוד רציתי לסיים הכול. חשבתי כבר על איך אני מסיים את הסיפור ומכבה את האורות". לפני שבע שנים הוא חזר ארצה, רק כדי לגלות שבעולם הבידור כאן לא באמת חיכו לו. "אף אחד לא רצה לייצג אותי, אף אחד לא רצה לעבוד איתי. חזרתי לגור אצל אימא שלי בגיל 27. עברתי טיפול פסיכולוגי בעזרת פטריות פסיכדליות שגם צמצם לי הרבה פערים במוח. זה גרם לי לוותר על כל מה שהחברה הכתיבה לי, בעיקר-בעיקר אגו". "יש לי משפחה, כולם על ארבע", הוא מספר. "המשפחה הפוליאמורית שלי שלא מבקשת ממני כלום ורק נותנת לי אהבה. אני לא מאמין במונוגמיה. אני לא חושב שזה נכון לי. אני אף פעם לא שמתי לעצמי מגבלות". בגלגול הנוכחי לואיס הוא מאמין גדול במשמעת עצמית ובסדר יום נוקשה. היום שלו מתחיל ב-05:00 באימון כושר, מדיטציה ומקלחת קרה, וממשיך בסיבוב מהיר בין העסקים לבין תחזוקת הפרופילים ברשתות החברתיות. כשהוא לא חותם למעריצות, לואיס גם נותן הרצאות למתבגרים על העצמה עצמית וגיבוש זהות אישית. "לא סיימתי 12 שנות לימוד, אבל התעודה הכי גדולה שקיבלתי זה מהחיים". אחרי שנים של ניסיון ותהייה, לואיס מרגיש שהוא רחוק מלהיות רק השרירים והקוביות של פעם ושהוא בדרך לאיזון הנכון.