המשורר מאיר ויזלטיר, חתן פרס ישראל, הלך לעולמו בגיל 82

המשורר והמתרגם מאיר ויזלטיר, מהבולטים שבמשוררי ישראל, הלך לעולמו הערב (חמישי) בבית החולים שיבא תל השומר בגיל 82. ויזלטיר, חתן פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תש"ס (2000), היה פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

ויזלטיר נולד במוסקבה בשנת 1941, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עברה משפחתו לסיביר. אביו נהרג כחייל בצבא האדום, ואמו נאסרה על ידי השלטונות הקומוניסטים. ב-1949 עלה לישראל עם אחותו הבכורה ובעלה, ובתחילה התגורר בקיבוץ רמת השופט ובנתניה. בגיל 14 עבר לתל אביב, ושנה לאחר מכן הותר לאמו לעלות ארצה.

ויזלטיר ידוע בשיריו הפוליטיים, ובמהלך השנים כתב שירי מחאה רבים נגד השליטה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון, נגד מלחמת לבנון הראשונה, ונגד המערכת התרבותית המקיימת את תרבות המלחמה הישראלית. בנוסף הוא היה ידוע בשירי האהבה החושניים שלו ובשיריו העירוניים. כמה משיריו הולחנו והתפרסמו כפזמונים, בהם "יש לי סימפטיה" (ללחן של שלמה גרוניך) ו"שובי לפרדס" (ללחן של יהודית רביץ).

בנוסף היה ויזלטיר מתרגם פורה, והוא תרגם מספר מחזות של ויליאם שייקספיר, בהם "מקבת", "אנטוניוס וקלאופטרה", "טימון איש אתונה", "ריצ'רד השלישי", "אגדת חורף", "יוליוס קיסר" ו"סימבלין". כמו כן הוא תרגם עשרות ספרים, בהם של צ'ארלס דיקנס, אלדוס האקסלי, וירג'יניה וולף, ד.מ. תומאס וג'וזף הלר.

בתחילת שנות ה-60 היה ויזלטיר נשוי לפסיכולוגית ורדה רזיאל (ויזלטיר), ולהם בת יחידה בשם נטליה. אחר כך היה נשוי לעורכת הסרטים אתי ויזלטיר, ולהם בת יחידה בשם מרתה. מאוחר יותר היה במערכת יחסים זוגית עם ימפה בולסלבסקי. הותיר אחריו שתי בנות ושלוש נכדות.