בעקבות הסתה הומופובית: הלהקה הלבנונית הודיעה על הפסקת פעילותה

בישראל רגילים לשמוע על לבנון בהקשרים ביטחוניים, אך הבירה ביירות ידועה ברחבי המזרח התיכון כעיר מלאה תרבות, וסצנת המוזיקה המחתרתית והאלטרנטיבית שבה הכתה גלים באירופה וברחבי העולם כולו. אתמול (שני) ספגו חובבי המוזיקה בביירות מכה קשה, כאשר להקת "משרוע לילה" הודיעה על סיום פעילותה.

חאמד סינו, סולן להקת האינדי הפופולרית, הודיע על הפסקת פעילות הלהקה בפודקאסט לבנוני, והסביר כי ההחלטה הגיעה כתוצאה מהטרדות מקוונות, מסעות שנאה - ובעיקר האיסור שהוטל על הלהקה להופיע בלבנון ובכמה מדינות ערביות נוספות.

"כל חבר בלהקה הוא גאון ויכול לעבוד לבד", אמר סינו, והוסיף כי "קשה ללהקה להמשיך להתקיים בזמן ששוללים ממנה את הקהל שלה". סינו סיפר בפודקאסט על הקשיים של הלהקה בעקבות ההגבלות שהוטלו עליה בלבנון, בירדן ובמצרים, וחשף כי הסיבה האמיתית מאחוריהן היא זהותו המגדרית, שכן הוא הוא מגדיר עצמו כ"קוויר" מוצהר - מה שעומד לדעתו מאחורי מבול ההתקפות על הלהקה בשנים האחרונות.

"משרוע לילה" הוקמה בפברואר 2008 באוניברסיטה האמריקנית של ביירות. הלהקה החלה להופיע באולמות קטנים ולצבור קהל במעגל המוזיקה המחרתית של בירת לבנון. אלבום הבכורה שלהם יצא ב-2009, ועד היום הוציאה הלהקה ארבעה אלבומי אולפן, האחרון שבהם, "איבן אל-ליל", יצא ב-2015.

שירי הלהקה נגעו לאורך השנים בנושאים חברתיים ופוליטיים בדרכים לא שגרתיתיות, ובין היתר עסקו בנישואין, מין, דת, מהפכות, התנקשויות פוליטיות, ונושאים רבים נוספים שנחשבים לנפיצים בעולם המערבי. רבים משירי הלהקה נוגעים בסוגיות הומוסקסואליות, כמו למשל השיר "שאם אל יסמין" מתוך אלבום הבכורה של ההרכב, המדבר על מערכת יחסים אסורה בין שני גברים, ועל המאבק שלהם לנהל חיים נורמליים ביחד.

רבים מההופעות של הלהקה לוו בקמפיינים אלימים נגדה, ובשנת 2016 בוטלה הופעה של ההרכב בירדן, על רקע מחאות של חברי פרלמנט. האיסור על הופעת הלהקה במדינה חודש בשנה שלאחר מכן, בהחלטה של שר הפנים הירדני דאז, בנימוק של "עוררות רגשות ציבוריים".

המכה הקשה ביותר ללהקה הגיעה ב-22 בספטמבר 2017 בקהיר. משרוע לילה הופיעה מול קהל רב בבירת מצרים, ובמהלכה הניפה שרה חג'אזי, פעילת להט"ב מצרית, את דגל הגאווה. היא נעצרה ביחד עם 30 נוספים מהקהל באשמת הסתה למעשים לא מוסריים, ואז גם נאסר על הלהקה להופיע במצרים.

"היא הוטרדה מינית ועונתה במכות חשמל במהלך מעצרה, שנמשך שלושה חודשים, לפני ששמה קץ לחייה והתאבדה בשנת 2020", סיפר סינו בפודקאסט בו התארח, "זה היה לי קשה מאוד והרגשתי אשמה הרבה זמן. הרגשתי שאני כבר לא רוצה לעשות מוזיקה".

"בכל פעם שאתה דורש שינוי - הם גורמים לך לייאוש עד שאתה מוכר את כל החופש שלך", כתב סינו בשיר "ליל וואטאן" (למען המולדת), אשר מופיע באלבומה השלישי של ההרכב שיצא ב-2013. בעוד ששירי הלהקה סחפו את הנוער הערבי, כשדנו באומץ בנושאים שנויים במחלוקת, מילות השירים גם עוררו מחלוקת רחבה ברחוב הערבי - כזו שהובילה, נכון לעכשיו, לסופה.