סוד המרציפן הנעלם: הקונדיטוריה המיתולוגית שנסגרה אחרי 84 שנה
על חנות דברי המתיקה של אלברט בשוק לוינסקי ידברו מעתה בלשון עבר. יעקב, בנו של אלברט, ואשתו לבנה, ניסו למשוך עד הסוף - אבל החליטו שדי: "אנחנו, כמו שאומרים, המוהיקני האחרון. עייפנו"
מי לא מכיר את המרציפן של אלברט משוק לוינסקי? 84 שנים, הררים של שקדים וסוכר ומתכון סודי אחד, הפכו את המוסד הזה לאתר קניות שאסור לוותר עליו.
את המרציפן של אלברט אפשר היה לפספס בקלות, לא להבחין בשלט הישן ולהפסיד את המרוצ'ינוס - עוגיות השקדים, הבזה – הנשיקות הנמסות בפה, ואת המרציפן, כי אלברט זה מרציפן.
אבל על הקונדיטוריה המיתולוגית ידברו מעכשיו בלשון עבר. השבוע, 84 שנה אחרי שאלברט שכבר נפטר הקים אותה, היא נסגרת. יעקב, הבן של אלברט, ולבנה אשתו ניסו למשוך את הסוף, אבל החליטו שדי. "אנחנו, כמו שאומרים, המוהיקני האחרון", אומר יעקב. "עייפנו מאוד. היינו כבר מזמן צריכים לפרוש אבל לא הזדמן לנו".
הסוד השמור נרקם אצל אלברט עוד בסלוניקי, שם כבר אפה. כשעלה הקים בפלורנטין קונדיטוריה, שמאז שנת 1961 נמצאת ברחוב מטלון שבשוק לוינסקי. 84 שנה, אותו מתכון, בדיוק באותה השיטה.
הסיפור של אלברט הוא סיפור שוק לוינסקי, השוק שהקימו עולי סלוניקי בסוף שנות ה-20 ואליהם הצטרפו הפרסים והטורקים. מהרצל ועד שוק העלייה – אנדרלמוסיה קסומה של טעמים וריחות, תבלינים, קפה, גבינות וזיתים.
יש אנשים שנאחזים בעבר, מנסים לשמר אותו. אבל יש כאלו שמאמינים שאין עתיד. כך למשל, יומי לוי, שסבו הקים את מעדניית יום טוב בשנת 1947, מנסה לשלב בין ישן וחדש. "אנחנו עושים דברים אחרים. אם סבא שלי היה רואה את זה הוא היה אומר לי 'אתה משוגע'. הוא לא מכר בחיים שלו את הדברים שיש פה עכשיו" אומר יומי, שף המעדנייה. "הוא עדיין חי, ברוך השם. אבל הוא לא היה מקבל את זה".
"אני יכול להגיש שהשוק מתחדש. זה טוב לשוק. זה האופן הטבעי שלו. השוק מתאים את עצמו לזמן", מסכם יומי באופטימיות.