המופע של ג'ה והשילוב של הארדן: הסיפורים המרכזיים של השבוע ב-NBA

סביב הרכז של הגריזליס יש קונצנזוס שלא נראה הרבה זמן בליגה – כולם אוהבים אותו, והוא בינתיים מפריח את השממה בממפיס והפך אותה לקבוצה המרגשת של העונה. בינתיים, הארדן ואמביד התחילו את תקופת ירח הדבש, וההתקפה של הסיקסרס השתנתה – אבל האם לטובה?

ג'ואל אמביד, ג'יימס הארדן וג'ה מוראנט
ג'ואל אמביד, ג'יימס הארדן וג'ה מוראנט | צילום: רויטרס

השבוע שני דברים קרו בפעם הראשונה, שניהם לא מפתיעים, אבל בכל זאת אפשר וכדאי לחגוג אותם. הראשון הוא מופע 52 הנקודות של ג'ה מוראנט מול סן אנטוניו ספרס. הרכז הצעיר קבע שיא קריירה חדש, ושבר את שיא הנקודות של ממפיס גריזליס. מעבר לזה, אפשר להגיד (או לכתוב) בלב שלם, שסביב מוראנט יש קונצנזוס בליגה – כולם אוהבים אותו, מהאוהדים, לשחקנים, שחקני העבר, המאמנים וכמובן חבריו לקבוצה.

באופן כללי הגריזליס של השנה היא אולי הקבוצה המרגשת וזו שהכי כיף לצפות בה. האהבה בין השחקנים יוצאת מהמגרש, חוצה את הרשתות החברתיות ומגיעה עד לבתים של האוהדים, ועל כל התזמורת הזו מנצח מוראנט, שמביא איתו פן שלא נראה הרבה זמן ב-NBA – הנאה מהמשחק. מוראנט לא מסתיר חיוכים או את ההתרגשות שלו, הוא גם לא מנסה להיראות מגניב ולהישאר רגוע אחרי שהוא קולע סל מפתיע, להיפך הוא מסתובב לספסל הקבוצה שלו וחוגג איתם.

האוהדים בממפיס לא יכולים לעצור את ההתרגשות שלהם, וגם הם נדהמים מהתופעה. "בחיים לא ראיתי דבר כזה בממפיס", סיפר שדרן הרדיו המקומי כריס ורנון. "אני אוהד את הקבוצה יותר מ-20 שנה ולא שמעתי רעש כזה של אוהדים כמו שהיה במשחק נגד הספרס". ורנון סיפר גם על האופן שבו האוהדים ומוראנט עצמו אימצו זה את זה: "על 60% מהבגדים של הבן שלי יש איזכור של ג'ה – ורואים שהוא אוהב לשחק בממפיס. הוא גדל בעיר קטנה בדרום, עם אותם ערכים, רואים שהוא מרגיש בבית".

הדבר השני שקרה בפעם הראשונה השבוע, וסביר להניח שיקרה עוד פעמים רבות, הוא מסירה של ג'יימס הארדן לג'ואל אמביד. מסירה שאמביד כמעט ואף פעם לא קיבל, אולי כמה פעמים אחדות, ומנגד להארדן יש מאות כאלו ברזומה. השבוע, בפעם הראשונה הארדן מסר לאמביד כדור לאלי אופ. כמובן שהסנטר הטביע אותו בלי הרבה מאמץ. המהלך לא היה נוצץ או מיוחד מדי, אבל העיד בעיקר על השינוי בפילדלפיה – גם לטוב, וגם לרע.

הטוב: אמביד משחק עם גארד ברמה שלא חווה מעולם. כל ההתקפה של הסיקרס השתנתה, וכך גם ההגנה שהם פוגשים. היכולות של הארדן מושכות אליו שחקנים ונראה פתאום שכל המגרש פתוח יותר לאמביד, ולגארד הצעיר טייריס מאקסי. נראה ששני הסופרסטארים נמצאים בתקופת ירח הדבש שאחרי הנישואין. השניים קלעו ביחד בשלושה משחקים 180 נקודות. חשוב לציין ששלושת המשחקים האחרונים היו נגד מינסוטה, מקום 24 בדירוג ההגנה של החודש האחרון, והניקס, מקום 28 בדירוג ההגנה של החודש האחרון. אז חובת ההוכחה של פילי עדיין קיימת מול הקבוצות הגדולות.

הרע: אמנם אפשר להגיד בוודאות שהקבוצה הפכה להיות יותר טובה, אבל כפי שכבר נכתב, ההתקפה השתנתה והפכה דומה יותר למערכת שהייתה ביוסטון. התקפה שמבוססת על הארדן שייצר מהלכים. גם בפילדלפיה הארדן מכדרר ומכדרר עד שהוא מזהה את ההזדמנות הטובה ביותר לדעתו. ההתקפה מסוג זה היא חסרת תזוזה, דמיון או מעוף ועתידה להיתקע ברגעים המכריעים. פלייאוף אחר פלייאוף הקבוצות שבהן הארדן היה המרכז הוכיחו שכדורסל לא קבוצתי – לא זוכה באליפות.