"מרגישה שאני מחאה מהלכת": אסתר רדא על קריירה, חלומות וגזענות

הזמרת והיוצרת אסתר רדא הופיעה על הבמות הגדולות בעולם, שרה במופעים של סטינג ואלישה קיז, הוציאה שני אלבומים באנגלית והנחתה את טקס הדלקת המשואות בהר הרצל. כעת, בגיל 35, כשהיא בזוגיות עם הסקסופוניסט שלה ואם לילד, היא מרגישה מוכנה להוציא את אלבומה הראשון בעברית - ולסמן וי גם על החלום הזה. "אני חושבת על הילדה הקטנה שהיו לה חלומות ובכל פעם שהיא מגשימה איזשהו חלום, אז זה מרגש ומשמח. יש רגעים כאלה של 'וואו, אני בשוק שאני כאן. איזה כיף. הצלחתי'".

ההורים שלה עלו מאתיופיה במבצע "משה" בשנות ה-80 והתיישבו בקריית ארבע, שם נולדה. כשהייתה רק בת שלוש, אבא שלה עזב אותם, השאיר את אימא שלה לבד לגדל אותה ואת אחיה הגדול. "אני לא יודעת מה זה אבא", סיפרה רדא, "היה שלב של כעס נורא גדול, של 'עזבת אותנו, עזבת את אימא'. המון מהטיפול שלי מול הדבר הזה יוצא בשירים. כל השירים הם כמעט עליו".

הם התגוררו בקריית ארבע, ליד חברון, בתקופת האינתיפאדה הראשונה. אולם אז, האם אביבה נבהלת מהפיגועים והחליטה לעבור עם אסתר ואחיה דירה לנתניה משום שחשבה ששכונת העולים היא מקום בטוח יותר. אימה עבדה כמטפלת בבית אבות ונלחמה לפרנס את ילדיה ולתת להם תחושה שלא חסר להם דבר. "לנו לא היה חסר כלום והיא לא הראתה לנו שקשה", נזכרה.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

55 שנה אחרי שקיבלו כנפיים: שני הנכדים הפכו לטייסים בעצמם

"אף אחד לא שם לב": כך הצליח פקיד בנק לגנוב כסף מלקוחותיו

בכירים בקבינט הקורונה מעריכים: נגביל התכנסויות בחללים סגורים

באותה תקופה, רדא הילדה ביקשה מאמה שלא תדבר איתה יותר באמהרית - היא הרי רצתה לדבריה "להיות כמו הרוב - והרוב לא דיבר אמהרית. לא ידעתי מי אני. זה הרגיש לי שיש לי שתי זהויות ואני צריכה לבחור אחת ואני לא יכולה להיות גם וגם. לא הבנתי שאפשר גם וגם. היום אני יודעת שאפשר".

במחאה האתיופית, סיפרה, לקחה חלק בדרכה שלה. "בישראל אני הפנים של הקהילה האתיופית", הסבירה, "אני מרגישה שאני מחאה מהלכת, אבל אני לא אלך ואשרוף צמיגים. אני מרגישה שאני עושה, שאני מצטרפת לכל מאבק למען שילוב, שהמקום הזה יהיה לנו טוב יותר והדרך שלי היא מוזיקה".