אל תקראו לו לוזר: בני ברוכים על הניצחונות בחיים - ובהישרדות

אחרי חודשים ארוכים של רביצה בבית, בלי יותר מדי פעילות, תודות לקורונה, ומבלי שעלה כלל על הבמה, בני ברוכים חוזר עכשיו למקום הטבעי שלו - מול הקהל. אבל גם כאן, כמו באי בפיליפינים, ממש לא הכול עובר חלק ולא הכול מצחיק. הומור עצמי, עם זאת, דווקא יש בשפע.

גם שנה שלמה אחרי שכבר צולמו הרגעים הלא פשוטים בהישרדות, כאשר אף לא משתתף אחד רוצה אותו בשבט שלו, גם לא מתבייש להצהיר על כך מול כולם, ברוכים מתקשה שלא לצלול חזרה אל התחושות הקשות שליוו אותו שם. במהלך השיחה איתו, נדמה שיותר מכל דבר אחר חשוב לו להצליח להתנער מתדמית הלוזר שהודבקה לו, כפי שכינו אותו החברים באי. "אני אגיד לך שזה היה רגע קל? לא. זה לא מעמד נעים. להיות דחוי, במיוחד שאני בן אדם לא דחוי בחיים". ליטל סמדג'ה הייתה אולי, יחד עם בני, מי שחוויית ההישרדות שלה כללה גם כן לא מעט מהמורות. ליטל: "אני חייבת לציין שמהנקודה שראיתי אותו עד איפה שהוא הגיע היום, הוא מדהים. מדהים. מדמות נורא חלשה, נורא שצריכה שיחבקו אותה, מאוד צריכה שירימו אותה לדמות כבר קובעת".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >> 

"פחדתי ממנו": אחת מקורבנותיו של רונן ביטי – מדברת לראשונה

בבלפור, בקיסריה – ועל הגשרים: אלפים מפגינים נגד רה"מ

"פחדתי ממנו": אחת מקורבנותיו של רונן ביטי – מדברת לראשונה

ברוכים בן ה-48 נולד וגדל בשכונת קריית שלום שבתל אביב. כבר בגיל 15 הוא הרוויח בפעם הראשונה את ניחוח התהילה עם שורת תפקידים קטנים בסרטים הוליוודיים גדולים. כבר כמעט שני עשורים שהוא מנסה להרים את הקריירה מול המצלמה וגם על הבמות, תקופה ארוכה שבהמלכה הוא נותר יחסית אנונימי עד שפרצפו וכרסו נמרחו לפתע ארבע פעמים בשבוע על הטלוויזיה שלנו בסלון - וכתוצאה מכך גם בהפסקת הפרסומות. אבל גם כאשר הוא כבר זוכה לעדנה המקצועית זה עדיין בתור הדמות שאנחנו לא היינו רוצים להיות - הדמות שגם הוא עצמו מנסה כל חייו להתרחק ממנה. "הפרסומת שעשיתי זה הומאז' לאבא שלי. מאז שהייתי ילד, הייתי מאוד-מאוד שאפתן. אבא שלי היה פחות. ההורים שלי התגרשו והוא סיים את חייו בדירת חדר שכורה בתל אביב, לבד. וכל החיים הוא היה כזה. אבל הדבר הכי מבאס בעולם שבסוף השלט הזה על איילון וכל הדברים שקורים לי עכשיו, הוא לא רואה".

הדבר הכי טוב שקרה אי פעם לברוכים, כך הוא עצמו מעיד, הוא אשתו חגית. ב-15 השנים האחרונות לא היה כמעט יום שלא העבירו יחד. מבחינתה, בני שלה רחוק שנות אור מהתדמית שדבקה בו. "קל לראות את בני במשחק והוויתורים שלו, אז נכון, בני הוא לא בן אדם פיזי. ונכון, לפעמים גם אני אומרת לו, 'זאת משימה שקצת יכולת לעשות יותר, יכולת אפילו לעשות את עצמך מתאמץ'. אבל המקום שאליו הוא הגיע בחיים, אם זה מבחינה כלכלית, אם זה מבחינה זוגית, אם זה מבחינה משפחתית לא באו סתם, הם לא באו כי בני גבר ותרן או גבר זגזגן. מבחינתי בני זה גבר אלפא". אז האם ברוכים בדרך להגשמת החלום? להפוך גם לסטנדאפיסט מהשורה הראשונה? התשובה לשאלה הזאת תהיה ברורה יותר רק כשאבק הכוכבים יתפזר. בינתיים הוא עצמו מתעורר כל בוקר עם חיוך, מודה על מה שיש ומבחינתו הוא כבר ניצח: "המקום שהגעתי אליו בהישרדות והדרך שעברתי, בעצם אולי משקפת גם את החיים שלי - לאט ובטוח".