"יצירתו הבלתי נשכחת תישאר עמנו לדורות": נפרדים מא.ב יהושע

הבוקר (שלישי), הלך לעולמו אברהם גבריאל (בולי) יהושע, חתן פרס ישראל לשנת 1995, כשהוא בן 85 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הוא זכה גם בפרס א.מ.ת לספרות לשנת 2016 והיה פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג כתב: "כמה עצוב וכמה סמלי שא.ב. יהושע, מגדולי סופרי ישראל בכל הדורות הלך לעולמו בשבוע הספר העברי. 'בולי' בפי מכריו ואוהביו, היה מגדולי סופריה ומספריה של מדינת ישראל; סופר ומחזאי עטור פרסים, שזיכה אותנו בפרס הגדול מכל – יצירתו הבלתי נשכחת שתמשיך ותלווה אותנו לדורות".

הרצוג הוסיף: "רק בשנה האחרונה שוחחתי איתו כמה פעמים, כולל בחודש האחרון. ביקשתי לעודד אותו, לחזק אותו, לשקף לו עד כמה הוא חשוב לנשמת אומתנו. יצירותיו, ששאבו מדמות מולדתנו ומאוצרות עמנו, שיקפו לנו אותנו כבתמונת מראה מדוייקת, חדה, אוהבת ולעתים גם כואבת. הוא העלה בנו פסיפס של רגשות עמוקים. ירושלים, חיפה, מדינת ישראל והעם היהודי היו מסת חייו. יהי זכרו ברוך".

כמה עצוב וכמה סמלי שא.ב. יהושע, מגדולי סופרי ישראל בכל הדורות הלך לעולמו בשבוע הספר העברי.

״בולי" בפי מכריו ואוהביו, היה מגדולי סופריה ומספריה של מדינת ישראל; סופר ומחזאי עטור פרסים, שזיכה אותנו בפרס הגדול מכל – יצירתו הבלתי נשכחת שתמשיך ותלווה אותנו לדורות.

— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) June 14, 2022

ראש הממשלה נפתלי בנט אמר: "א.ב. יהושע הוא מעמודי התווך של הספרות הישראלית, אדם שרבים מאד קראו את מילותיו. בלכתו הבוקר הותיר קהל של קוראים מלאי הערכה, לאיש שלקח חלק בעיצוב תרבותה של מדינת ישראל. יהי זכרו ברוך".

שר התרבות והספורט חילי טרופר ספד לו: "חתן פרס ישראל לספרות, הסופר א.ב יהושע היה מגדולי הסופרים העבריים. עשרות ספריו זכו להצלחה גדולה ותרמו רבות לספרות הישראלית ולתרבות הישראלית. יהושע היה גם מורה ומרצה, שהנחיל לתלמידיו את מלאכת הספרות והכתיבה. מעבר לכישרון הנדיר, התאפיין יהושע באכפתיות וברגישות גדולה לאתגריה של החברה הישראלית והיה פעיל חברתי ופוליטי במאמץ לתיקון החברה על פי דרכו. המילים שכתב והסיפורים שסיפר נטועים עמוק בספרות העברית ובלבם של המוני קוראים אוהבים".

גם שר החוץ, יאיר לפיד, ספד לו: "איבדנו היום אדם נפלא וסופר מופלא. א.ב יהושוע זוכה פרס ישראל לספרות, היה קול ייחודי בין מזרח למערב, בין האינטימי ללאומי, בין אהבת אדם נדירה לצלילות מוחלטת לגבי החולשות האנושיות. הוא יחסר, כתיבתו תשאר עמנו". ח"כ יאיר גולן כתב עליו: "בצער רב, וביגון עמוק אנו נפרדים מא׳ ב׳ יהושע, איש אשכולות אדיר, הומניסט בכל נימי נפשו, אדם שכל מפגש איתו היה חוויה משובבת נפש ומפעילת דמיון, וכמובן, סופר נפלא. עצוב לי מאוד על מותו של חבר ומורה דרך".

מנכ"לית בית בן-גוריון, נלי מרקמן סיפרה שהיא ביקשה מגידי יהושע, בנו של א.ב. יהושע להגיע לבית בן-גוריון בת"א כדי לקחת חלק בשבת תרבות. גידי ענה לה שאביו ממעט לצאת מהבית ובאופן כללי לדבר בפני ציבור, אך הוא מאוד ישמח לבקר בבית בן-גוריון בת"א. "בהתרגשות גדולה הזמנו אותו להיות אורח שלנו ולאחר מספר שיחות הוא אכן הגיע. הוא ריגש את הקהל, היה חד וחכם כתמיד וגרם לקבל להקשיב לו בשקיקה. א.ב. יהושע גם הכיר את הזקן באופן אישי וחלק עם הקהל את הזכרונות ממנו".

[brightcove_iframe video_id='the-main-edition-articles-part-2209212128' autoplay='0' credit='' desc='הסופר א.ב יהושוע מדבר על ההתמודדות עם מחלת הסרטן ופוליטיקה (22.09.2021)' poster='' kid='1_plsixx0l' duration='']

יהושע נולד בירושלים בשנת 1936 ליעקב יהושע, דור חמישי בארץ ולמלכה רוזיליו, שעלתה ארצה ממרוקו. בעוד שהאב קיים אורח חיים דתי בנוסח ספרדי, אמו שאפה להתחבר אל "לבה של הארץ שהיה העולם הציוני אשכנזי ולא אל משהו שראתה בו שולי הרבה יותר". לפיכך גדל יהושע בבית עם חינוך חילוני ציוני בזיקה סוציאליסטית.

יהושע למד בגימנסיה העברית "רחביה" שבירושלים והיה פעיל בתנועת הצופים. לאחר סיום לימודיו, התגייס לנח"ל. לקראת סוף שירותו הצבאי, גויס לגדוד הנח"ל המוצנח ולקח חלק בפעולות התגמול והשתתף במלחמת סיני (1956). עם שחרורו מצה"ל, החל יהושע ללמוד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1960 נישא לרבקה עמה עבר לפריז בשנת 1963, שם נולדה בתו הראשונה, סיוון. בשנות ה-60 היה עורך העיתון "היה נכון" של תנועת הצופים.

בפריז, יהושע כיהן כמזכ"ל ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים. לאחר שהות של ארבע שנים בעיר, הזוג ובתם שבו ארצה לחיפה, שם נולדו שני בניו הנוספים. יהושע החל לעבוד באוניברסיטת חיפה ובמסגרת עבודתו, כיהן כדיקן הסטודנטים, והיה למייסדה של המכינה הקדם אקדמית בה. מספר שנים לאחר מכן החל ללמד בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטה.

מאז מלחמת ששת הימים יהושע הרבה להתבטא בעניינים הקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי. הוא הוכר בשל דעותיו השמאלניות, תוך שחתר ליישוב הסכסוך על ידי ויתור על שטחים למען השלום. בכתיבתו, הוא ניסה לרדת לשורשי הסכסוך בדרכים פסיכולוגיות: להבין את נפש האומה הישראלית ולבטא דעות לא שגרתיות על הזהות היהודית.

בתוך כך, יהושע לא חסך בביקורת על מדיניותה של ישראל ביהודה, שומרון ועזה. יהושע אף כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, בה היה שותף בכתיבת מצעה מחדש. בבחירות לכנסת ה-14 וה-19 הוצב במקומת ה-116 וה-109 בהתאמה ברשימת מרצ, והיה לחבר המועצה הציבורית של ארגון "בצלם".

יצירתו הספרותיות כוללות קובצי סיפורים, רומנים, מחזות, מסות פוליטיות ומסות ספרותיות. ביניהם: "מיתתו של הזקן מן הקומה הראשונה" (לימים "מות הזקן", 1957), "מות הזקן" (1962), "מול היערות" (1968), "בתחילת קיץ 1970" (1972), "המאהב" (1977), "גירושים מאוחרים" (1982), "מולכו" (1987), "מר מאני" (1990), "השיבה מהודו" (1994), "בכיוון הנגדי" (1995), "מסע אל תום האלף" (1997), "הכלה המשחררת" (2001), "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" (2004) "אש ידידותית" (2011), "ניצבת" (2014) ו"המנהרה" (2018).

בשנת 2021 יצא לאור ספרו האחרון "הבת היחידה". יצירותיו של יהושע זכו להכרה רחבה, בישראל ובעולם. על מגוון יצירותיו זכה בפרסים ספרותיים רבים בארץ ומחוצה לה, ובכללם פרס ישראל לספרות, פרס א.מ.ת לספרות, פרס ביאליק, פרס ברנר, ופרס מדיסיס לסופר זר. יצירותיו תורגמו לעשרים ושמונה שפות שונות עליהן נכתבו מאות מאמרים, דוקטורטים וספרים. יהושע הוזמן לשמש פרופסור אורח באוניברסיטאות יוקרתיות רבות בעולם.

ספרו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" נכלל ברשימת מאה הספרים הטובים של השנה של הניו יורק טיימס ושל ה"Publishers Weekly" לשנת 2006. באפריל 2007 זכה בפרס של "הלוס אנג'לס טיימס" על הספר, שעובד בשנת 2010 לסרט קולנוע בבימויו של ערן ריקליס ובעיבודו של נח סטולמן.