עונשים כבדים בפרשת אונס בצפון; הנפגעת: "קשה לומר שהצדק נעשה"
17 שנות מאסר על בר מרג'ני ו-14 שנות מאסר על מאיר כהן - שהורשעו באונס צעירה בת 20 בקיבוץ בגליל ב-2019. אור מלול, שהורשע בעבירה של שיבוש מהלכי חקירה, ירצה שבעה חודשי מאסר בפועל. הצעירה שנפגעה אמרה: ""אחרי הליך כל כך ארוך ומסורבל, שלא ניתן לומר שהוא הסתיים מבחינתי, זה המעט שניתן להיאחז בו"

בית המשפט המחוזי בנוף הגליל גזר היום (ג') 17 שנות מאסר ופיצויים בסך 150,000 שקלים על בר מרג'ני, ו-14 שנות מאסר ופיצויים בסך 100,000 שקלים על מאיר כהן, שהורשעו בעבירה של אונס צעירה בת 20 שהכירו בפאב בקיבוץ בגליל. על נאשם נוסף, אור מלול, שזוכה מחמת הספק מעבירה של מעשה סדום אבל הורשע בעבירה של שיבוש מהלכי חקירה בפרשה נגזרו שבעה חודשי מאסר בפועל ופיצויים בגובה 8,000 שקלים.
הצעירה שנפגעה אמרה: "אחרי הליך כל כך ארוך ומסורבל, שלא ניתן לומר שהוא הסתיים מבחינתי, זה המעט שניתן להיאחז בו לעת הזו. אחרי תקופה כל כך ארוכה קשה לומר שהצדק נעשה, אבל אני מברכת על העונשים הכבדים והמשמעותיים שקיבלו שניים מהנאשמים ומקווה שזה יעביר מסר חד וברור לציבור".
המקרה הקשה התרחש באוקטובר 2019, חודשיים לאחר שהשתחררה הנפגעת מהצבא. לאחר שבילתה עם כמה מחברותיה בפאב בקיבוץ שבו היא מתגוררת, הן הפצירו שתשוב לביתה שנמצא לא רחוק משם, מכיוון ששתתה כמות גדולה של אלכוהול. באותו הזמן היו במקום מרג'ני, כהן ומלול והבחינו במצבה. הם הגיעו לביתה, נכנסו אליו בשעת לילה מאוחרת מבלי שהוזמנו או שוחחו עם הנפגעת קודם לכן. מרג'ני וכהן ביצעו במתלוננת מעשים מיניים חמורים, ללא הסכמתה ובזמן שהייתה נתונה במצב המונע ממנה ליתן הסכמה מדעת למעשים - תוך שהם מתעדים את הנעשה.
"ביום הזה דעתנו נתונה בעיקר לפגיעה החמורה שהסבו למתלוננת, ולהשלכותיה, עימן מתמודדת המתלוננת מאז", נכתב בגזר הדין. "המתלוננת כואבת ומותשת מן המאבק לזכות באימוננו בצדקת טענותיה, כשהתמשכות ההליך, והעדר לקיחת האחריות מצד הנאשמים 1 ו- 2 רק מגבירים ומחמירים את מצבה. אנו מקווים כי כעת, עם סיום ההליך, תוכל להתפנות לשיקום חייה ותגייס את כוחותיה כדי לבנות אותם מחדש".
עו"ד שירי שחף-אופק, מנהלת תחום נפגעות עבירות מין בסיוע המשפטי של משרד המשפטים, שמייצגת את הנפגעת, הוסיפה: "שש שנים בדיוק חלפו מאז שהנפגעת פנתה למשטרה, ובאומץ לב ועם כוחות נפש מעוררי השראה, הגישה תלונה נגד מי שפגעו בה, תוך ניצול מצבה הפגיע והשברירי, כשהיא לחלוטין חסרת אונים. במשך השנים שחלפו היא נאלצה לחוות הליך משפטי שיש לו השפעה מכרעת על חייה, אולם דווקא בין כותלי בית המשפט היא חשה לעיתים שקולה אינו נשמע. דיונים נדחו שוב ושוב, והיא עצמה נאלצה לעלות לדוכן העדים לא פחות מ-10 פעמים".
"לא ניתן להשלים עם הליך כל כך ממושך ומתיש לנפגעת העבירה, שהלכה למעשה משחזר את תחושת הפגיעות שלה", הוסיפה עו"ד שחף-אופק. "גזר הדין מהווה סיום של פרק ארוך במיוחד בחייה של נפגעת העבירה, אם כי מבחינתה ההליך לא תם ואנו תקווה כי יוגש ערעור ביחס לחלק מהקביעות בהכרעת הדין. הנפגעת אינה חשה הקלה, ובוודאי שאין היא שמחה. היא מקווה כי נפגעות נוספות לא יאלצו לחוות הליכים דומים, וכי בתי המשפט יראו את האינטרס של נפגעת העבירה בקידום ההליך המשפטי ותחילת הריפוי לצד האינטרס הציבורי שבשמיעת הליכים ומיצוי הדין עם הנאשמים עד תום, תוך פרק זמן סביר".



