בנציבות המדינה פנו ליועמ"שית על היעדר נציב: "ישנן השלכות רבות"
ראש אגף בכיר משמעת בנציבות שירות המדינה פנה ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה, ופירט על ההשלכות החלות על עובדי המדינה בהיעדר נציב קבוע. בין היתר פירט על כך שלא ניתן יהיה להשעות עובדים נגדם הוגש כתב אישום ולא תתאפשר הגשת קובלנות. "אנו עומדים בפני קשיים מהותיים בטיפול המשמעתי בעובדי מדינה", כתב ראש האגף
פרסום ראשון: ראש אגף בכיר משמעת בנציבות המדינה, גיא דוד, שלח מכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולפרקליט המדינה עמית איסמן, ובו פירט על ההשלכות על כך שלא מונה נציב שירות מדינה. כך פורסם היום (רביעי). בין היתר נכתב כי לא תתאפשר השעיית עובדים שהוגש נגדם כתב אישום משמעתי, לא תתאפשר הגשת קובלנות, ולא ניתן יהיה להפסיק השעייות עובדים. דוד ביקש מהיועמ"שית אפשרות לקבל החלטות בנושאים השונים, כל עוד לא מונה נציב.
"למצב חריג זה השלכות על תחומים רבים הנוגעים לשירות המדינה. עם זאת, מצאתי לנכון להביא בפניכם את המשמעויות הנוגעות לתחום המשמעת בשירות המדינה", כתב דוד. לדבריו, "בהיעדר נציב מכהן לא ניתן יהיה להשעות או להעביר מתפקיד עובדי מדינה אשר בעניינם מתקיימות חקירות פליליות בחשדות חמורים, גם במקרים בהם הוגשו כנגדם כתבי אישום ואפילו לאחר שהורשעו. התוצאה המיידית של מצב זה הינה פגיעה חמורה בדימוי השירות הציבורי".
עוד נכתב כי "בהיעדר נציב מכהן לא ניתן יהיה להפסיק השעיה של עובד מדינה גם אם עלו נסיבות חדשות". דוד הוסיף: "בהיעדר נציב מכהן לא ניתן יהיה לקבל החלטה עדכנית בעניינם ולא ברור מה תהיה ההשלכה על השעייתם".
לבסוף נכתב: "ככל שאנו אכן בפתח תקופה בה לא יהיה נציב מכהן, אנו עומדים בפני קשיים מהותיים בטיפול המשמעתי בעובדי מדינה, כאשר הנושא החמור ביותר חוסר האפשרות להפעיל את סמכותו של הנציב להשעות עובדי מדינה במקרים המתאימים, ולקבל החלטות ביחס לעובדים המושעים בימים אלו. העדר אפשרות לממש את סמכות הנציב להשעות עובדים עלולה להוביל לפגיעה קשה בדימוי השירות הציבורי ואף בתיפקודו".
ביום ראשון בג"ץ הוציא צו ביניים המקפיא את הליך מינוי נציב שירות המדינה, זאת ברקע המחלוקת על מינוי נציב שירות המדינה בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולאחר שהממשלה האריכה את כהונתו של נציב שירות המדינה המכהן פרופ' דניאל הרשקוביץ בשלושה חודשים, עד 12 בדצמבר. בכוונת בית המשפט להתכנס לדיון נוסף ולקבל החלטה בנושא בינואר 2025, עוד נכתב בהחלטת בג"ץ: "ניתן צו ביניים להימנע מכינוס ועדת המינויים המיוחדת, וזאת עד להכרעה בעתירה או עד להחלטה אחרת".
לפני כשלושה חודשים הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את תגובתה לבקשה לצו ביניים בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה, וכתבה כי "מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".
לפי היועמ"שית, החלטת הממשלה יוצרת מצב חדש לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימאליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה היא טוענת כי ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציב בעבר, אינה חוקית. בתגובתה הזכירה היועצת את המועמדת הקודמת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד, עופרה ברכה, אותה היא לא מציינת בשמה, אשר נפסלה על-ידי ועדת המינויים, שכן הליך המינוי שקודם ע"י נתניהו לא היה תקין.