בג"ץ קיבל את העתירות: "המבקר חרג מסמכותו בבדיקת מחדל 7.10"
בית המשפט העליון קיבל את העתירות נגד הליכי הביקורת של מבקר המדינה בנוגע למלחמה, וקבע כי חלק מהבדיקות חורגות מסמכותו של מתניהו אנגלמן, ובאחרות נפגעה זכות הטיעון של הגורמים הנבדקים

בית המשפט העליון קיבל היום (שני) פה אחד את העתירות שהוגשו נגד הליכי הביקורת שיוזם מבקר המדינה בנוגע לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם. בפסק הדין, שניתן על ידי השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, נקבע כי המבקר יצטרך להימנע מהמשך פעילות בחלק מהנושאים, ובאחרים יצטרך לבצע תיקונים מהותיים בהליך העבודה.
העתירות עסקו בשמונה הליכי ביקורת מתוך עשרות הליכים שיזם המבקר. בעתירה הראשונה נקבע כי ארבעה הליכי ביקורת "נעשו בחוסר סמכות", ועל המבקר להימנע מהמשך קיומם. הליכים אלה כוללים את לוחמת הטרור הכלכלית (כולל מדיניות ההסדרה בעזה), הגנת הגבול ברצועת עזה, תהליכי העבודה בדרג המדיני ובקהילת המודיעין סביב תוכניות חמאס, ומהלך האירועים ב-7 באוקטובר בהקשר של הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ.

השופטת ברק-ארז הבהירה כי סמכות המבקר מוגבלת ל"ביקורת" ולא ל"חקירה" של המציאות העובדתית, וכי היא אינה חולשת על נושאי מדיניות ואסטרטגיה מובהקים בתחומי החוץ והביטחון.
בנוגע לעתירה השנייה, שעסקה בארבעה הליכים אחרים (ההסברה הממשלתית, הטיפול בחללים אזרחיים, המסיבה ברעים וההיערכות ההגנתית בערי הדרום), קבע בית המשפט כי נפל פגם באופן הכנת הטיוטות. השופטים פסקו כי כאשר קיימת השלכה אישית על הגורמים הנבדקים, יש להעניק זכות טיעון מלאה, וכי לא ניתן להסתפק במתן זכות זו רק לאחר גיבוש הטיוטות.

השופט גרוסקופף, אף שהסכים עם התוצאה הסופית, הציע הנמקה שונה: לשיטתו, לנוכח הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, אין מקום בעת הזו להמשיך בביקורות המבקר בנושאים שבליבת המחדל, וזאת כדי לאפשר תיאום בין המנגנונים השונים.
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "מבקר המדינה הביע את עמדתו, ימים ספורים לאחר קרות אסון ה-7 באוקטובר, לפיה פעולת ביקורת המדינה הכרחית לנוכח האסון הכבד וההכרח להפיק לקחים, לתקן את הטעון תיקון ולעמוד על האחראים לכשלים בדרג המדיני, הצבאי והאזרחי. הצורך בפעולה זו התעצם במהלך 33 החודשים שחלפו, אשר במהלכם לא התקיימה ולו פעולת בדיקה אחת על ידי גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי, מלבד משרד מבקר המדינה, אשר פעל בהתאם לתכנית ביקורת שאושרה אך באפריל 2025 בפסק דין של בג"ץ. במהלך השנה האחרונה פרסם מבקר המדינה למעלה מ- 40 דוחות שחשפו פערים יסודיים בפעולת ההיערכות של המערכת המדינית, הצבאית והאזרחית (מחר יפורסמו 4 דוחות חמורים נוספים). בביקורות אלו עמד המבקר גם על האחראים לכשלים בכלל הדרגים. אשר ל-8 ביקורות שהעבודה עליהן טרם הסתיימה, קיבל היום בג"ץ את החלטתו. משרד מבקר המדינה ישלים את ביצוע ארבע ביקורות (כולל הדוח על רישוי המסיבה ברעים ואבטחתה והגנה על ערי הדרום) בהתאם לפסיקה ויביא לפרסומן לציבור. אשר לארבע הביקורות הנוספות יעצור משרד מבקר המדינה את פעולתו. לדאבון הלב, שלוש שנים לאחר האסון טרם קיבלו אזרחי המדינה את התשובות לשאלות הקשות שעדיין מרחפות באוויר בעניינן של 4 ביקורות אלו".

במועצת אוקטובר, שלקחה חלק בהגשת העתירות, ברכו על החלטת בג"ץ והוסיפו: "כבר אלף ימים שהאמת נדחית, מטויחת וממתינה. היום קיבלנו תזכורת נוספת לכך שהדרך היחידה להגיע לחקר האמת היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית, בלתי תלויה ובעלת סמכויות מלאות לחקור את כל הדרגים. אנו קוראים לכל אזרח ואזרחית שמבינים שאין תקומה בלי אמת להצטרף אלינו ולהשמיע קול ברור: ועדת חקירה ממלכתית עכשיו".
יו"ר סיעת הדמוקרטים, ח"כ אפרת רייטן, הגיבה גם היא להחלטת בג"ץ ואמרה: "בית המשפט מאשר את מה שברור לרוב רובם של הישראלים: יש רק דרך אחת לחקור את מחדל טבח 7.10 - ועדת חקירה ממלכתית. לא משנה כמה הם ינסו לטייח, וכמה טריקים ושטיקים ישלוף הנאשם נתניהו מהכובע, באוקטובר הקרוב ננצח בבחירות ונקים מיד ועדת חקירה כהלכתה. זאת התחייבות".

בדצמבר הוציא בג"ץ צו ביניים המונע מאנגלמן להמשיך בהליכי הביקורת של אירועי הליבה של 7 באוקטובר, ולמעשה הקפיא את עבודת הבדיקה - כולל זימון אנשים, פרטים או מסמכים. בנוסף הוציאו שופטי בג"ץ צו על תנאי - שבמסגרתו המבקר יצטרך לנמק מדוע לא יימנע מביצוע הליכי הביקורת על אירועי הליבה.

