אסון השיטפון בנחל צפית: 7 שנות מאסר נגזרו על מנהלי המכינה
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 7 שנות מאסר על מנהל מכינת בני ציון יובל כאהן והמנהל החינוכי אביב ברדיצ'ב: "ברשלנותם גרמו למות 10 חניכים, בטיול שהזהירו מפניו ושלא היה צריך לצאת אליו"
כשבע שנים לאחר אסון נחל צפית שבו נהרגו תשע נערות ונער ממכינת בני ציון, כשנקלעו לשיטפון בנחל שבערבה ב-2018, גזר הבוקר (שלישי) בית המשפט המחוזי בבאר שבע 7 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצויים בסך של יותר מ-200 אלף שקלים על מנהל מכינת "בני ציון" יובל כאהן והמנהל החינוכי אביב ברדיצ'ב. הם הורשעו ב-10 עבירות של גרימת מוות ברשלנות וחבלה רשלנית: "גרמו למותם של עשרת המנוחים ולחבלה אצל שניים נוספים, שנשטפו אל מותם בנחל צפית במועד שבו היו התרעות חמורות לשיטפונות, במהלך טיול הכנה למכינה קדם צבאית. טיול שלא היה הכרח לצאת אליו. טיול שהזהירו מפניו. טיול שלא נכון היה לצאת אליו. טיול שנרשם בדפי ימיה של המדינה כ'אסון נחל צפית'".
בגזר הדין נכתב כי "עדויות בני המשפחה שנשמעו בפני בית המשפט בהן סיפרו בכאב גדול על אודות יקיריהם שנספו באסון לא הותירו עין יבשה, ואפשרו הצצה אל חיי הנספים, אל תחביביהם, פעילותם, שאיפותיהם, הערכים עליהם גדלו ומחויבותם החברתית. דרך העדויות נחשף בית המשפט במעט אל צעירים מופלאים, כישרוניים, מלאי שמחת חיים, אשר הספיקו לעשות ולתרום לחברה כל כך הרבה בחייהם הקצרים, צעירים אשר בחרו לדחות את גיוסם לצבא לצורך הצטרפות למכינה על מנת להתכונן לשירות משמעותי בצבא ולתרום למדינה ולחברה את המיטב שהם יכולים.
"בגזר הדין עמד בית המשפט על מאפייני ההתרשלות של כאהן, שחרף תפקידו הניהולי הבכיר והסיטואציה החריגה והקיצונית בה הייתה הקבוצה שטיילה, הוא לא התעניין ולא ידע מה בדיוק עושה הקבוצה, וכשכבר הבין מה עושה - לא חדל אותה. ביחס לברדיצ'ב נקבע שלא נתן דעתו כנדרש להתרעות שהתקבלו ונכנס יחד עם קבוצת צעירים שסמכה עליו לנחל מעוקי חרף אותן התרעות ומזג האוויר ששרר באותה עת. בית המשפט עמד על הפגיעה הגבוהה בערך קדושת החיים ובערכים נוספים, ובכללם בפגיעה בערך של יחסי האמון בין הורים לצוותים החינוכיים במסגרות השונות בעקבות האסון. בית המשפט התייחס לנסיבות ביצוע העבירה, למידת הרשלנות המשמעותית של הנאשמים ולכך שרשלנותם של הנאשמים לא הייתה רגעית.
"לצד זאת, בית המשפט עמד גם על כך שרשלנותם של הנאשמים היא מחדלית בעיקרה, לכך שמותם של הנספים נגרם כתוצאה ישירה מאסון טבע, ולכך שהאסון ארע אגב פעילות רצויה, חינוכית וערכית, כמו גם להתנהלות הרשויות המוסמכות שסירבו לקחת חלק בגיבוש הנחיות והוראות בטיחות לטיולים של מכינות קדם צבאיות, ואשר סירבו לאפשר למכינות להסתייע בחדר המצב של משרד החינוך. בית המשפט התייחס לעמדה העונשית שהציגו הצדדים, אשר לא תאמה את נסיבות האירוע. לצד זאת, בית המשפט קבע כי האחריות שנטלו הנאשמים לא הייתה אמיתית. בית המשפט הזכיר שהנאשמים לא הודו שהתרשלו ולא הודו בקיומה של אחריות פלילית כלשהי מצידם לתוצאות האסון. נהפוך הוא, כפרו במיוחס להם והטילו אחריות, במישרין או ברמיזה, על אחרים ואף הדדית האחד על השני".
ביחס לשיקולי ההרתעה הנדרשים נכתב בגזר הדין כי "יש מקום להרתיע מדריכים, מורים ומנהלים של מסגרות חינוכיות דוגמת בתי ספר, תנועות נוער ומכינות קדם צבאיות להקפיד הקפד היטב לשמור על בטיחות וחיי התלמידים, החניכים ויתר המשתתפים. כך תדע כל אם עברייה כי גורל בניה לא מופקד רק בידי מפקדים שראויים לכך, אלא גם בידי מדריכים, מורים ומנהלי מסגרות הראויים לכך".
השניים הואשמו בגרימת מוות ברשלנות ולא באישום המקורי והחמור יותר - המתה בקלות דעת. בהכרעת הדין אמר השופט יובל ליבגרו: "שני, רומי, צור, עדי, מעיין, יעל, גלי, אילן, אגם ואלה זכרם לברכה יצאו עם עוד חניכים ומדריכים לטיול גיבוש של מועמדים שהתקבלו למכינה, ואולם הם לא שבו מהטיול ולא ישובו עוד. ברשלנותם גרמו הנאשמים למותם כתוצאה מפגיעת שיטפון במהלך הטיול אליו יצאו. לאחר משפט ארוך ובחינה מעמיקה, צריך לומר את זה, צריך לומר את זה בצער. לא הכל משמיים, אלא גם מבני אדם".
לטיול שתוכנן על ידי שני אשמים ב-2018 יצאו כ-25 נערים ונערות, שבזמן ההצפה שהו על אחת ממדרגות הנחל עד שהמים סחפו אותם - וכאמור הביאו למותם של עשרה: עדי רענן, אגם לוי, יעל סדן, אלה אור, צור אלפי, אילן בר שלום, שני שמיר, מעין ברהום, גלי בללי ורומי כהן.
עורכי הדין אורי קורב, סיון רוסו, באי כוחו של יובל כאהן, מסרו: "כזכור, יובל, מי שנתן את ימיו ולילותיו לחינוך ערכי בישראל, זוכה לחלוטין בבית המשפט מעבירת ההריגה, לאחר שבית משפט דחה את עמדת הפרקליטות. בית משפט קבע כי יובל לא היה קל דעת כלפי חייהם של החניכים אלא דאג לשלומם - וכי אילו קוימו ההנחיות שנתן, היה האסון נמנע. בנסיבות אלו, היה מקום לזכות את יובל גם מעבירת הרשלנות בה הורשע. יובל, שלקח אחריות מלאה על האסון למן היום הראשון, כפי שגם קבע שירות המבחן, מצטער בצערן של המשפחות וכואב את יגונן הגדול. בית משפט שגה שגיאות משפטיות מהותיות וקרדינליות גם בגזר דינו, שגיאות אשר לא יוכלו לעמוד. אנו מאמינים כי הדברים יבואו על תיקונם במסגרת הערעור הצפוי על כלל רכיבי פסק הדין".
כאהן, אז ראש המכינה הקדם צבאית, וברדיצ'ב - מנהל התוכנית שהיה אחראי גם על ארגון הטיול, התעלמו מאזהרות משרד החינוך ואזהרות מזג אוויר שהתריעו מפני הצפות והחליטו להוציא אותו לפועל למרות זאת.
השופט מצא את העדה המרכזית נועם כעדה אמינה וקבע כי "שלל גורמים הביעו חשש לצאת לטיול בנחל צפית, ונועם המדריכה הייתה הגורם המרכזי. אין לומר שנועם יצאה לטיול בנפש חפצה. נועם הייתה קרועה. זאת לעומת יובל המבוגר הידען שדחה את כל הפניות והחששות לקיים את הטיול. אלה לא היו מנת חלקה של נועם בלבד אלא מחוץ למכינה ויובל דחה אותם".
באוקטובר 2019 הגישה פרקליטות מחוז דרום כתב אישום נגד כאהן וברדיצ'ב, שייחס להם 10 עבירות של המתה בקלות דעת ו- 2 עבירות של חבלה חמורה. כחצי שנה לאחר האסון, פרסמה ועדת אהרונישקי שהוקמה בעקבות האירוע דו"ח, שבו מתחה ביקורת חריפה על הפיקוח של משרדי החינוך והביטחון על המכינות הקדם צבאיות, כמו גם על חוסר המדיניות בכל הנוגע לנושא. בין היתר, מצאה הוועדה כי הפיקוח והסיוע המקצועי למכינות מצד משרדי הממשלה מצומצמים ביותר, וכי ההתאמה בין התקנות והכללים למתרחש בשטח - מוגבלת.
הדו"ח הצביע על כך שמשרד החינוך לא קבע כללים הנוגעים לפעילות חוץ ולהתנהלות בשגרה, בעוד שמשרד הביטחון לא גיבש כללים בעניין ההכנה לצה"ל והאימון הגופני. בדו"ח נכתב כי שני המשרדים הותירו חופש פעולה נרחב מדי למכינות, לא פיקחו על התנהלותן ואף התעלמו מהנחיות פרטניות שמגובות בנהלים בכל הקשור לפעילות המכינות ולנושאי בטיחות כוללים. "שינויים מהותיים שצריכים להתבצע בכל הדרגים, זאת כמובן במטרה שמקרים ואסונות כמו שהיה בנחל צפית לא יחזרו עוד", אמר רב-ניצב בדימוס שלמה אהרונישקי.