בג"ץ הוציא צו: חוק הקפאת מעצרי העריקים לא ייכנס לתוקף
בית המשפט העליון הוציא צו ביניים המורה למדינה להימנע מאכיפת החוק להקפאת מעצר עריקים חרדים, עד למתן החלטה אחרת בעתירות. נתניהו בפגישה סגורה, אחרי ההצבעה אתמוטל: "ההגעה לכנסת הייתה טעות, זה עשה נזק"
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט עופר גרוסקופף, הוציא היום (רביעי) צו ארעי על רקע העתירות שהוגשו בעניין החוק להקפאת מעצר עריקים, וקבע כי "הסוגיות המשפטיות המורכבות שעלו בהן והפסיקה הקודמת בנושא". בהחלטתו ציין השופט גרוסקופף כי הדיון בעתירות ייערך בהקדם האפשרי בפני הרכב מורחב שייקבע על -ידי נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, וכי "המשיביים יגישו את תגובתם תוך ארבעה ימים לפני מועד הדיון שייקבע". בתוך כך, הערב דווח במהדורה המרכזית כי ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בפגישה סגורה להצבעה - ואמר כי "ההגעה לכנסת הייתה טעות, זה עשה נזק".
גרוסקופף כתב עוד: "בשים לב לפסיקתו ארוכת השנים של בית משפט זה בנושא גיוס תלמידי הישיבות, למשמעות של הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה ביחס לחלקים מסוימים בלבד מהאוכלוסייה, ולטענות כבדות המשקל שהעלו העותרים בעתירות השונות נגד תוקפו - ניתן בזאת צו המורה על הקפאת כניסת החוק לתוקף".
ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) אמר: "החלטת בג"ץ להמשיך את מעצר לומדי התורה אינה חוקית. כל שוטר או חייל העוצר ומשתף פעולה עם מעצר לומדי תורה עובר על החוק". בכיר באגודת ישראל בחר להאשים את דרעי: "שלושה חודשים שהוא מפמפם את החוק, בזמן שהוא יודע שאין לו שום סיכוי לעבור בג"ץ. בזמן הזה אין סוף הסתה נגד הציבור החרדי, העיקר שלדרעי יש קמפיין. הכול על הכתפיים שלו".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר: "בעקבות העתירה שלנו בית המשפט אומר לממשלה את מה שכולנו ידענו - לערוק מצה"ל בזמן מלחמה זה בניגוד לחוק. סרבנות זה בניגוד לחוק. השתמטות משירות צבאי זה בניגוד לחוק". יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן: "אם מעצרי העריקים חוזרים, אני מציע להתחיל לבדוק את קרובי המשפחה שלהם".
החוק עבר אתמול ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים בקריאה שנייה ושלישית, במסגרת הדיל עם החרדים לפני היציאה לפגרת הבחירות, ולאחר ששלשום אושרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה". ראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס למליאה, באופוזיציה קראו לעברו "בושה" - והוא יצא. שר הביטחון כ"ץ הצביע בעד, ח"כ יצחק גולדקנופף לחץ את ידו. בעקבות אישור החוק, סגנית שר החוץ שרן השכל התפטרה.
ח"כ משה גפני, יו"ר דגל התורה, אמר אחרי שההצעה אושרה: "הבטחנו וקיימנו. לאחר מאבק ממושך, הכנסת אישרה היום את החוק שמפסיק את רדיפת בני התורה ומונע את מעצרם. זהו צעד חשוב בהגנה על עולם התורה ועל לומדיו, מתוך ההכרה בחשיבותו של לימוד התורה לעם ישראל ולמדינת ישראל".
יו"ר ש"ס, אריה דרעי, בירך אף הוא על המהלך ומסר: "היום אישרנו את החוק להפסקת מעצרי לומדי התורה. היום הכנסת אומרת בקול ברור ליועמ"שית המודחת: די לרדיפה. די לשנאה כלפי לומדי התורה". דרעי הוסיף וציין כי "מי היה מאמין שבמדינת היהודים יתייחסו לבני הישיבות, לשבט לוי היקר של עם ישראל, כאל עבריינים? את העוול הזה התחלנו היום לתקן".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הגישו עתירה לבג"ץ נגד החוק, בדרישה להוציא צו ביניים שיעצור באופן מיידי את יישומו. בעתירה נטען כי מדובר ב"חוק חסר תקדים, שאינו עוסק רק בדחיית שירות או בהסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות, אלא מעניק בפועל חסינות פלילית למשתמטים משירות צבאי. עוד נטען כי החוק פוגע באופן קשה בעיקרון השוויון, בשלטון החוק ובעצמאות מערכת המשפט, דווקא בתקופה שבה מאות אלפי משרתי החובה והמילואים נושאים בנטל ביטחוני חסר תקדים".
ליברמן אמר: "חוק הקפאת מעצר העריקים הוא אחד החוקים המבישים והמופקרים ביותר שידעה מדינת ישראל מאז קום המדינה. אותו עריק, אם הוא חילוני או מהציונות הדתית - ייעצר ויישלח לכלא. אם הוא חרדי - הממשלה מעניקה לו חסינות מפני מעצר. למרות אזהרותיו החוזרות של הרמטכ״ל מפני הפגיעה בצה"ל, קואליציית ההשתמטות בחרה להפריד בין דם לדם, לפגוע במשרתים, להפקיר את ביטחון המדינה ולקרוע את החברה הישראלית מבפנים".
יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ עודד פורר הוסיף: "עמדתו החד-משמעית של הרמטכ"ל מוכיחה את מה שטענו לכל אורך הדרך. חוק המעצרים אינו משרת את ביטחון המדינה, אלא שיקולים פוליטיים צרים. אי אפשר לעשות הפליה בין דם לדם. הדם של הילדים שלנו לא פחות אדום מהדם של הילדים של דרעי וגולדקנופף".
יצוין כי לגבי קבוצת הזכאים הרחבה - תלמידי ישיבות שטרם הוצא נגדם צו מעצר - לא חלה על חברי הכנסת חובת גילוי נאות. עו"ד אפיק הבהירה כי האחריות להימנע מניגוד עניינים אסור מוטלת בראש ובראשונה על חבר הכנסת עצמו, המכיר את ענייניו האישיים. בעקבות זאת, הודיעו ח"כים מש"ס ויהדות התורה על ניגוד עניינים.